Proverbs 1

משלי שלמה בן דוד מלך ישראל׃

The proverbs of Solomon the son of David, king of Israel;

לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה׃

To know wisdom and instruction; to perceive the words of understanding;

לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומישרים׃

To receive the instruction of wisdom, justice, and judgment, and equity;

לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה׃

To give subtilty to the simple, to the young man knowledge and discretion.

ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה׃

A wise man will hear, and will increase learning; and a man of understanding shall attain unto wise counsels:

להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם׃

To understand a proverb, and the interpretation; the words of the wise, and their dark sayings.

יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו׃

The fear of the LORD is the beginning of knowledge: but fools despise wisdom and instruction.

שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך׃

My son, hear the instruction of thy father, and forsake not the law of thy mother:

כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך׃

For they shall be an ornament of grace unto thy head, and chains about thy neck.

בני אם יפתוך חטאים אל תבא׃

My son, if sinners entice thee, consent thou not.

אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם׃

If they say, Come with us, let us lay wait for blood, let us lurk privily for the innocent without cause:

נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור׃

Let us swallow them up alive as the grave; and whole, as those that go down into the pit:

כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל׃

We shall find all precious substance, we shall fill our houses with spoil:

גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו׃

Cast in thy lot among us; let us all have one purse:

בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם׃

My son, walk not thou in the way with them; refrain thy foot from their path:

כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם׃

For their feet run to evil, and make haste to shed blood.

כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף׃

Surely in vain the net is spread in the sight of any bird.

והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם׃

And they lay wait for their own blood; they lurk privily for their own lives.

כן ארחות כל בצע בצע את נפש בעליו יקח׃

So are the ways of every one that is greedy of gain; which taketh away the life of the owners thereof.

חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה׃

Wisdom crieth without; she uttereth her voice in the streets:

בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר׃

She crieth in the chief place of concourse, in the openings of the gates: in the city she uttereth her words, saying,

עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת׃

How long, ye simple ones, will ye love simplicity? and the scorners delight in their scorning, and fools hate knowledge?

תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם׃

Turn you at my reproof: behold, I will pour out my spirit unto you, I will make known my words unto you.

יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב׃

Because I have called, and ye refused; I have stretched out my hand, and no man regarded;

ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם׃

But ye have set at nought all my counsel, and would none of my reproof:

גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם׃

I also will laugh at your calamity; I will mock when your fear cometh;

בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה׃

When your fear cometh as desolation, and your destruction cometh as a whirlwind; when distress and anguish cometh upon you.

אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני׃

Then shall they call upon me, but I will not answer; they shall seek me early, but they shall not find me:

תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו׃

For that they hated knowledge, and did not choose the fear of the LORD:

לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי׃

They would none of my counsel: they despised all my reproof.

ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו׃

Therefore shall they eat of the fruit of their own way, and be filled with their own devices.

כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם׃

For the turning away of the simple shall slay them, and the prosperity of fools shall destroy them.

ושמע לי ישכן בטח ושאנן מפחד רעה׃

But whoso hearkeneth unto me shall dwell safely, and shall be quiet from fear of evil.