Mark 6

ויצא משם ויבא אל ארצו וילכו אחריו תלמידיו׃

And he went out from thence, and came into his own country; and his disciples follow him.

וביום השבת החל ללמד בבית הכנסת וישמעו רבים וישתוממו לאמר מאין לזה כאלה ומה היא החכמה הנתונה לו עד אשר נעשו גבורות כאלה על ידיו׃

And when the sabbath day was come, he began to teach in the synagogue: and many hearing him were astonished, saying, From whence hath this man these things? and what wisdom is this which is given unto him, that even such mighty works are wrought by his hands?

הלא זה הוא החרש בן מרים ואחי יעקב ויוסי ויהודה ושמעון והלא אחיותיו אתנו פה ויהי להם למכשול׃

Is not this the carpenter, the son of Mary, the brother of James, and Joses, and of Juda, and Simon? and are not his sisters here with us? And they were offended at him.

ויאמר אליהם ישוע אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובין קרוביו ובביתו׃

But Jesus said unto them, A prophet is not without honour, but in his own country, and among his own kin, and in his own house.

ולא יכל לעשות שם פלא רק על חלשים מעטים שם את ידיו וירפאם׃

And he could there do no mighty work, save that he laid his hands upon a few sick folk, and healed them.

ויתמה על חסרון אמונתם ויסב בכפרים סבוב ולמד׃

And he marvelled because of their unbelief. And he went round about the villages, teaching.

ויקרא אל שנים העשר ויחל לשלח אותם שנים שנים ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה׃

And he called unto him the twelve, and began to send them forth by two and two; and gave them power over unclean spirits;

ויצו אותם אשר לא ישאו מאומה לדרך זולתי מקל לבדו לא תרמיל ולא לחם ולא נחשת בחגורה׃

And commanded them that they should take nothing for their journey, save a staff only; no scrip, no bread, no money in their purse:

רק להיות נעולי סנדל ושתי כתנות לא ילבשו׃

But be shod with sandals; and not put on two coats.

ויאמר אליהם במקום אשר תבאו בית איש שבו בו עד כי תצאו משם׃

And he said unto them, In what place soever ye enter into an house, there abide till ye depart from that place.

וכל אשר לא יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את עפר כפות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא׃

And whosoever shall not receive you, nor hear you, when ye depart thence, shake off the dust under your feet for a testimony against them. Verily I say unto you, It shall be more tolerable for Sodom and Gomorrha in the day of judgment, than for that city.

ויצאו ויקראו לשוב בתשובה׃

And they went out, and preached that men should repent.

ויגרשו שדים רבים ויסוכו בשמן חלשים רבים וירפאום׃

And they cast out many devils, and anointed with oil many that were sick, and healed them.

וישמע עליו המלך הורדוס כי נודע שמו ויאמר יוחנן הטובל קם מן המתים ועל כן פעלות בו הגבורות׃

And king Herod heard of him; (for his name was spread abroad:) and he said, That John the Baptist was risen from the dead, and therefore mighty works do shew forth themselves in him.

ואחרים אמרו כי הוא אליהו ואחרים אמרו כי נביא הוא או כאחד הנביאים׃

Others said, That it is Elias. And others said, That it is a prophet, or as one of the prophets.

וישמע הורדוס ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את ראשו מעליו הוא קם מן המתים׃

But when Herod heard thereof, he said, It is John, whom I beheaded: he is risen from the dead.

כי הוא הורודס שלח לתפש את יוחנן ויאסרהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו כי אתה לקח לו לאשה׃

For Herod himself had sent forth and laid hold upon John, and bound him in prison for Herodias' sake, his brother Philip's wife: for he had married her.

יען אשר אמר יוחנן אל הורדוס אשת אחיך איננה מתרת לך׃

For John had said unto Herod, It is not lawful for thee to have thy brother's wife.

ותשטם אותו הורודיה ותבקש המיתו ולא יכלה׃

Therefore Herodias had a quarrel against him, and would have killed him; but she could not:

כי הורדוס ירא את יוחנן בדעתו כי הוא איש צדיק וקדוש ויגן בעדו והרבה עשה בשמעו אליו ויאהב לשמע אתו׃

For Herod feared John, knowing that he was a just man and an holy, and observed him; and when he heard him, he did many things, and heard him gladly.

ויבא היום המכשר כי הורדוס ביום הלדת אתו עשה משתה לגדוליו ולשרי האלפים ולראשי הגליל׃

And when a convenient day was come, that Herod on his birthday made a supper to his lords, high captains, and chief estates of Galilee;

ותבא בת הורודיה ותרקד ותיטב בעיני הורדוס ובעיני המסבים עמו ויאמר המלך אל הנערה שאלי ממני את אשר תחפצי ואתן לך׃

And when the daughter of the said Herodias came in, and danced, and pleased Herod and them that sat with him, the king said unto the damsel, Ask of me whatsoever thou wilt, and I will give it thee.

וישבע לה לאמר כל אשר תשאלי ממני אתן לך עד חצי מלכותי׃

And he sware unto her, Whatsoever thou shalt ask of me, I will give it thee, unto the half of my kingdom.

ותצא ותאמר לאמה מה אשאל ותאמר את ראש יוחנן המטביל׃

And she went forth, and said unto her mother, What shall I ask? And she said, The head of John the Baptist.

ותמהר מאד לבוא אל המלך ותשאל לאמר רצוני אשר תתן לי עתה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃

And she came in straightway with haste unto the king, and asked, saying, I will that thou give me by and by in a charger the head of John the Baptist.

ויתעצב המלך מאד אך בעבור השבועה והמסבים עמו לא רצה להשיב פניה׃

And the king was exceeding sorry; yet for his oath's sake, and for their sakes which sat with him, he would not reject her.

ומיד שלח המלך אחד הטבחים ויצוהו להביא את ראשו׃

And immediately the king sent an executioner, and commanded his head to be brought: and he went and beheaded him in the prison,

וילך ויכרת את ראשו בבית הסהר ויביאהו בקערה ויתנהו לנערה והנערה נתנה אתו אל אמה׃

And brought his head in a charger, and gave it to the damsel: and the damsel gave it to her mother.

וישמעו תלמידיו ויבאו וישאו את גויתו וישימוה בקבר׃

And when his disciples heard of it, they came and took up his corpse, and laid it in a tomb.

ויקהלו השליחים אל ישוע ויגידו לו את כל אשר עשו ואת אשר למדו׃

And the apostles gathered themselves together unto Jesus, and told him all things, both what they had done, and what they had taught.

ויאמר אליהם באו אתם לבדד אל מקום חרבה ונוחו מעט כי רבים היו הבאים והיצאים עד לאין עת להם לאכול׃

And he said unto them, Come ye yourselves apart into a desert place, and rest a while: for there were many coming and going, and they had no leisure so much as to eat.

וילכו משם באניה אל מקום חרבה לבדד׃

And they departed into a desert place by ship privately.

וההמון ראה אותם יצאים ויכירהו רבים וירוצו שמה ברגליהם מכל הערים ויעברו אותם ויאספו אליו׃

And the people saw them departing, and many knew him, and ran afoot thither out of all cities, and outwent them, and came together unto him.

ויצא וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם כי היו כצאן אשר אין להם רעה ויחל ללמד אותם דברים הרבה׃

And Jesus, when he came out, saw much people, and was moved with compassion toward them, because they were as sheep not having a shepherd: and he began to teach them many things.

ויהי כאשר רפה היום לערוב ויגשו אליו תלמידיו לאמר הנה המקום חרב והיום רד מאד׃

And when the day was now far spent, his disciples came unto him, and said, This is a desert place, and now the time is far passed:

שלח אותם וילכו אל החצרים והכפרים מסביב לקנות להם לחם כי אין להם מה לאכל׃

Send them away, that they may go into the country round about, and into the villages, and buy themselves bread: for they have nothing to eat.

ויען ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכלה ויאמרו אליו הנלך לקנות לחם במאתים דינר ונתן להם לאכלה׃

He answered and said unto them, Give ye them to eat. And they say unto him, Shall we go and buy two hundred pennyworth of bread, and give them to eat?

ויאמר אליהם כמה ככרות לחם יש לכם לכו וראו וידעו ויאמרו חמש ושני דגים׃

He saith unto them, How many loaves have ye? go and see. And when they knew, they say, Five, and two fishes.

ויצו אותם לשבת כלם חברה חברה לבדה על ירק הדשא׃

And he commanded them to make all sit down by companies upon the green grass.

וישבו להם שורות שורות למאות ולחמשים׃

And they sat down in ranks, by hundreds, and by fifties.

ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס את הלחם ויתן לתלמידיו לשום לפניהם ואת שני הדגים חלק לכלם׃

And when he had taken the five loaves and the two fishes, he looked up to heaven, and blessed, and brake the loaves, and gave them to his disciples to set before them; and the two fishes divided he among them all.

ויאכלו כלם וישבעו׃

And they did all eat, and were filled.

וישאו מן הפתותים מלוא סלים שנים עשר וגם מן הדגים׃

And they took up twelve baskets full of the fragments, and of the fishes.

והאכלים מן הלחם היו כחמשת אלפי איש׃

And they that did eat of the loaves were about five thousand men.

ואחרי כן האיץ בתלמידיו לרדת באניה ולעבור לפניו אל עבר הים אל בית צידה עד שלחו את העם׃

And straightway he constrained his disciples to get into the ship, and to go to the other side before unto Bethsaida, while he sent away the people.

ויהי אחר שלחו אתם ויעל ההרה להתפלל׃

And when he had sent them away, he departed into a mountain to pray.

ויהי ערב והאניה באה בתוך הים והוא לבדו ביבשה׃

And when even was come, the ship was in the midst of the sea, and he alone on the land.

וירא אותם מתעמלים בשוטם כי הרוח לנגדם ויהי כעת האשמרת הרביעית ויבא אליהם מתהלך על פני הים ויואל לעבור לפניהם׃

And he saw them toiling in rowing; for the wind was contrary unto them: and about the fourth watch of the night he cometh unto them, walking upon the sea, and would have passed by them.

והם בראתם אתו מתהלך על פני הים חשבו כי מראה רוח הוא ויצעקו׃

But when they saw him walking upon the sea, they supposed it had been a spirit, and cried out:

כי כלם ראוהו ויבהלו אז דבר אתם ויאמר אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃

For they all saw him, and were troubled. And immediately he talked with them, and saith unto them, Be of good cheer: it is I; be not afraid.

וירד אליהם אל האניה והרוח שככה וישתוממו עוד יותר בלבבם ויתמהו׃

And he went up unto them into the ship; and the wind ceased: and they were sore amazed in themselves beyond measure, and wondered.

כי לא השכילו בדבר ככרות הלחם מפני טמטום לבבם׃

For they considered not the miracle of the loaves: for their heart was hardened.

ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר ויקרבו אל היבשה׃

And when they had passed over, they came into the land of Gennesaret, and drew to the shore.

ויהי כצאתם מן האניה אז הכירהו׃

And when they were come out of the ship, straightway they knew him,

וירוצו בכל סביבותיהם ויחלו לשאת את החולים במשכבות אל כל מקום אשר שמעו כי שם הוא׃

And ran through that whole region round about, and began to carry about in beds those that were sick, where they heard he was.

ובכל מקום אשר יבא אל הכפרים או הערים ואל השדות שם שמו את החולים בחוצות ויתחננו לו כי יגעו רק בציצת בגדו והיה כל אשר נגעו ונושעו׃

And whithersoever he entered, into villages, or cities, or country, they laid the sick in the streets, and besought him that they might touch if it were but the border of his garment: and as many as touched him were made whole.