Job 7

הלא צבא לאנוש על ארץ וכימי שכיר ימיו׃

La vita dell’uomo sulla terra è una milizia; i giorni suoi son simili ai giorni d’un operaio.

כעבד ישאף צל וכשכיר יקוה פעלו׃

Come lo schiavo anela l’ombra e come l’operaio aspetta il suo salario,

כן הנחלתי לי ירחי שוא ולילות עמל מנו לי׃

così a me toccan mesi di sciagura, e mi sono assegnate notti di dolore.

אם שכבתי ואמרתי מתי אקום ומדד ערב ושבעתי נדדים עדי נשף׃

Non appena mi corico, dico: "Quando mi leverò?" Ma la notte si prolunga, e mi sazio d’agitazioni infino all’alba.

לבש בשרי רמה וגיש עפר עורי רגע וימאס׃

La mia carne è coperta di vermi e di croste terrose, la mia pelle si richiude, poi riprende a suppurare.

ימי קלו מני ארג ויכלו באפס תקוה׃

I miei giorni sen vanno più veloci della spola, si consumano senza speranza.

זכר כי רוח חיי לא תשוב עיני לראות טוב׃

Ricordati, che la mia vita e un soffio! L’occhio mio non vedrà più il bene.

לא תשורני עין ראי עיניך בי ואינני׃

Lo sguardo di chi ora mi vede non mi potrà più scorgere; gli occhi tuoi mi cercheranno, ma io non sarò più.

כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה׃

La nuvola svanisce e si dilegua; così chi scende nel soggiorno de’ morti non ne risalirà;

לא ישוב עוד לביתו ולא יכירנו עוד מקמו׃

non tornerà più nella sua casa, e il luogo ove stava non lo riconoscerà più.

גם אני לא אחשך פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי׃

Io, perciò, non terrò chiusa la bocca; nell’angoscia del mio spirito io parlerò, mi lamenterò nell’amarezza dell’anima mia.

הים אני אם תנין כי תשים עלי משמר׃

Son io forse il mare o un mostro marino che tu ponga intorno a me una guardia?

כי אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי׃

Quando dico: "Il mio letto mi darà sollievo, il mio giaciglio allevierà la mia pena",

וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני׃

tu mi sgomenti con sogni, e mi spaventi con visioni;

ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי׃

sicché l’anima mia preferisce soffocare, preferisce a queste ossa la morte.

מאסתי לא לעלם אחיה חדל ממני כי הבל ימי׃

Io mi vo struggendo; non vivrò sempre; deh, lasciami stare; i giorni miei non son che un soffio.

מה אנוש כי תגדלנו וכי תשית אליו לבך׃

Che cosa è l’uomo che tu ne faccia tanto caso, che tu ponga mente ad esso,

ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו׃

e lo visiti ogni mattina e lo metta alla prova ad ogni istante?

כמה לא תשעה ממני לא תרפני עד בלעי רקי׃

Quando cesserai di tener lo sguardo fisso su me? Quando mi darai tempo d’inghiottir la mia saliva?

חטאתי מה אפעל לך נצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא׃

Se ho peccato, che ho fatto a te, o guardiano degli uomini? Perché hai fatto di me il tuo bersaglio? A tal punto che son divenuto un peso a me stesso?

ומה לא תשא פשעי ותעביר את עוני כי עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני׃

E perché non perdoni le mie trasgressioni e non cancelli la mia iniquità? Poiché presto giacerò nella polvere; e tu mi cercherai, ma io non sarò più".