Job 17

רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי׃

Mein Geist ist verstört, meine Tage erlöschen, die Gräber sind für mich.

אם לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני׃

Sind nicht Spöttereien um mich her, und muß nicht mein Auge weilen auf ihren Beleidigungen?

שימה נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע׃

Setze doch ein, leiste Bürgschaft für mich bei dir selbst! wer ist es sonst, der in meine Hand einschlagen wird?

כי לבם צפנת משכל על כן לא תרמם׃

Denn ihre Herzen hast du der Einsicht verschlossen; darum wirst du ihnen nicht die Oberhand geben.

לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה׃

Wenn einer die Freunde zur Beute ausbietet, so werden die Augen seiner Kinder verschmachten.

והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה׃

Und er hat mich hingestellt zum Sprichwort der Völker, und ich bin zum Anspeien ins Angesicht.

ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם׃

Und mein Auge ist trübe geworden vor Gram, und wie der Schatten sind alle meine Glieder.

ישמו ישרים על זאת ונקי על חנף יתערר׃

Die Aufrichtigen werden sich hierüber entsetzen, und der Schuldlose wird aufgebracht werden über den Ruchlosen.

ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יסיף אמץ׃

Doch der Gerechte wird an seinem Wege festhalten, und der an Händen Reine wird an Stärke zunehmen.

ואולם כלם תשבו ובאו נא ולא אמצא בכם חכם׃

Aber ihr alle, kommet nur wieder heran! und einen Weisen werde ich nicht unter euch finden.

ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי׃

Meine Tage sind vorüber, zerrissen sind meine Pläne, das Eigentum meines Herzens.

לילה ליום ישימו אור קרוב מפני חשך׃

Die Nacht machen sie zum Tage, das Licht nahe vor lauter Finsternis.

אם אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי׃

Wenn ich hoffe, so ist der Scheol mein Haus, in der Finsternis bette ich mein Lager.

לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה׃

Zur Verwesung rufe ich: Du bist mein Vater! zu dem Gewürm: Meine Mutter und meine Schwester!

ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה׃

Wo denn also ist meine Hoffnung? ja, meine Hoffnung, wer wird sie schauen?

בדי שאל תרדנה אם יחד על עפר נחת׃

Sie fährt hinab zu den Riegeln des Scheols, wenn wir miteinander im Staube Ruhe haben.