Psalms 22

למנצח על אילת השחר מזמור לדוד אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי׃

(Til sangmesteren. Efter "morgenrødens hind". En salme af David.) Min Gud, min Gud, hvorfor har du forladt mig? Mit Skrig til Trods er Frelsen mig fjern.

אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי׃

Min Gud, jeg råber om Dagen, du svarer ikke, om Natten, men finder ej Hvile.

ואתה קדוש יושב תהלות ישראל׃

Og dog er du den hellige, som troner på Israels Lovsange.

בך בטחו אבתינו בטחו ותפלטמו׃

På dig forlod vore Fædre sig, forlod sig, og du friede dem;

אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא בושו׃

de råbte til dig og frelstes, forlod sig på dig og blev ikke til Skamme.

ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם׃

Men jeg er en Orm og ikke en Mand, til Spot for Mennesker, Folk til Spe;

כל ראי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש׃

alle, der ser mig, håner mig, vrænger Mund og ryster på Hovedet:

גל אל יהוה יפלטהו יצילהו כי חפץ בו׃

"Han har væltet sin Sag på HERREN; han fri ham og frelse ham, han har jo Velbehag i ham."

כי אתה גחי מבטן מבטיחי על שדי אמי׃

Ja, du drog mig af Moders Liv, lod mig hvile trygt ved min Moders Bryst;

עליך השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה׃

på dig blev jeg kastet fra Moders Skød, fra Moders Liv var du min Gud.

אל תרחק ממני כי צרה קרובה כי אין עוזר׃

Vær mig ikke fjern, thi Trængslen er nær, og ingen er der, som hjælper!

סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני׃

Stærke Tyre står omkring mig, Basans vældige omringer mig,

פצו עלי פיהם אריה טרף ושאג׃

spiler Gabet op imod mig som rovgridske, brølende Løver.

כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי היה לבי כדונג נמס בתוך מעי׃

Jeg er som Vand, der er udgydt, alle mine Knogler skilles, mit Hjerte er blevet som Voks, det smelter i Livet på mig;

יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר מות תשפתני׃

min Gane er tør som et Potteskår til Gummerne klæber min Tunge, du lægger mig ned i Dødens Støv.

כי סבבוני כלבים עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי׃

Thi Hunde står omkring mig, onde i Flok omringer mig, de har gennemboret mine Hænder og Fødder,

אספר כל עצמותי המה יביטו יראו בי׃

jeg kan tælle alle mine Ben; med Skadefryd ser de på mig.

יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל׃

Mine Klæder deler de mellem sig, om Kjortelen kaster de Lod.

ואתה יהוה אל תרחק אילותי לעזרתי חושה׃

Men du, o HERRE, vær ikke fjern, min Redning, il mig til Hjælp!

הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי׃

Udfri min Sjæl fra Sværdet, min eneste af Hundes Vold!

הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני׃

Frels mig fra Løvens Gab, fra Vildoksens Horn! Du har bønhørt mig.

אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך׃

Dit Navn vil jeg kundgøre for mine Brødre, prise dig midt i Forsamlingen:

יראי יהוה הללוהו כל זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו כל זרע ישראל׃

"I, som frygter HERREN, pris ham, ær ham; al Jakobs Æt, bæv for ham, al Israels Æt!

כי לא בזה ולא שקץ ענות עני ולא הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע׃

Thi han foragtede ikke, forsmåede ikke den armes Råb, skjulte ikke sit Åsyn for ham, men hørte, da han råbte til ham!"

מאתך תהלתי בקהל רב נדרי אשלם נגד יראיו׃

Jeg vil synge din Pris i en stor Forsamling, indfri mine Løfter iblandt de fromme;

יאכלו ענוים וישבעו יהללו יהוה דרשיו יחי לבבכם לעד׃

de ydmyge skal spise og mættes; hvo HERREN søger, skal prise ham; deres Hjerte leve for evigt!

יזכרו וישבו אל יהוה כל אפסי ארץ וישתחוו לפניך כל משפחות גוים׃

Den vide Jord skal mærke sig det og omvende sig til HERREN, og alle Folkenes Slægter skal tilbede for hans Åsyn;

כי ליהוה המלוכה ומשל בגוים׃

thi HERRENs er Riget, han er Folkenes Hersker.

אכלו וישתחוו כל דשני ארץ לפניו יכרעו כל יורדי עפר ונפשו לא חיה׃

De skal tilbede ham alene, alle Jordens mægtige; de skal bøje sig for hans Åsyn, alle, der nedsteg i Støvet og ikke holdt deres Sjæl i Live.

זרע יעבדנו יספר לאדני לדור׃

Ham skal Efterkommeme tjene; om HERREN skal tales til Slægten, der kommer;

יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה׃

de skal forkynde et Folk, der fødes, hans Retfærd. Thi han greb ind.