Job 6

ויען איוב ויאמר׃

Så tog Job til Orde og svarede:

לו שקול ישקל כעשי והיתי במאזנים ישאו יחד׃

"Gid man vejed min Harme og vejed min Ulykke mod den!

כי עתה מחול ימים יכבד על כן דברי לעו׃

Thi tungere er den end Havets Sand, derfor talte jeg over mig!

כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני׃

Thi i mig sidder den Almægtiges Pile, min Ånd inddrikker deres Gift; Rædsler fra Gud forvirrer mig.

הינהק פרא עלי דשא אם יגעה שור על בלילו׃

Skriger et Vildæsel midt i Græsset, brøler en Okse ved sit Foder?

היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות׃

Spiser man ferskt uden Salt, smager mon Æggehvide godt?

מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי׃

Min Sjæl vil ej røre derved, de Ting er som Lugt af en Løve.

מי יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה׃

Ak, blev mit Ønske dog opfyldt, Gud give mig det, som jeg håber

ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני׃

vilde d dog knuse mig, række Hånden ud og skære mig fra,

ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי לא כחדתי אמרי קדוש׃

så vilde det være min Trøst - jeg hopped af Glæde trods skånselsløs Kval at jeg ikke har nægtet den Helliges Ord.

מה כחי כי איחל ומה קצי כי אאריך נפשי׃

Hvad er min Kraft, at jeg skal holde ud, min Udgang, at jeg skal være tålmodig?

אם כח אבנים כחי אם בשרי נחוש׃

Er da min Kraft som Stenens, er da mit Legeme Kobber?

האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני׃

Ak, for mig er der ingen Hjælp, hver Udvej lukker sig for mig.

למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב׃

Den, der nægter sin Næste Godhed, han bryder med den Almægtiges Frygt.

אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעברו׃

Mine Brødre sveg mig som en Bæk, som Strømme, hvis Vand svandt bort,

הקדרים מני קרח עלימו יתעלם שלג׃

de, der var grumset af os, og som Sneen gemte sig i,

בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם׃

men som svandt ved Solens Glød, tørredes sporløst ud i Hede;

ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו׃

Karavaner bøjer af fra Vejen, drager op i Ørkenen og går til Grunde;

הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו למו׃

Temas Karavaner spejder, Sabas Rejsetog håber på dem,

בשו כי בטח באו עדיה ויחפרו׃

men de beskæmmes i deres Tillid, de kommer derhen og skuffes!

כי עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו׃

Ja, slige Strømme er I mig nu, Rædselen så I og grebes af Skræk!

הכי אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי׃

Har jeg mon sagt: "Giv mig Gaver, løs mig med eders Velstand,

ומלטוני מיד צר ומיד עריצים תפדוני׃

red mig af Fjendens Hånd, køb mig fri fra Voldsmænds Hånd!"

הורוני ואני אחריש ומה שגיתי הבינו לי׃

Lær mig, så vil jeg tie, vis mig, hvor jeg har fejlet!

מה נמרצו אמרי ישר ומה יוכיח הוכח מכם׃

Redelig Tale, se, den gør Indtryk; men eders Revselse, hvad er den værd?

הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נאש׃

Er det jer Hensigt at revse Ord? Den fortvivledes Ord er dog Mundsvejr!

אף על יתום תפילו ותכרו על ריעכם׃

Selv om en faderløs kasted I Lod og købslog om eders Ven.

ועתה הואילו פנו בי ועל פניכם אם אכזב׃

Men vilde I nu dog se på mig! Mon jeg lyver jer op i Ansigtet?

שבו נא אל תהי עולה ושבי עוד צדקי בה׃

Vend jer hid, lad der ikke ske Uret, vend jer, thi end har jeg Ret!

היש בלשוני עולה אם חכי לא יבין הוות׃

Er der Uret på min Tunge, eller skelner min Gane ej, hvad der er ondt?