Job 3

Danach tat Hiob seinen Mund auf und verfluchte seinen Tag.

אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו׃

Und Hiob hob an und sprach:

ויען איוב ויאמר׃

Es verschwinde der Tag, an dem ich geboren wurde, und die Nacht, welche sprach: Ein Knäblein ist empfangen!

יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃

Jener Tag sei Finsternis! nicht frage Gott nach ihm droben, und nicht erglänze über ihm das Licht!

היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃

Finsternis und Todesschatten mögen ihn einlösen, Gewölk lagere sich über ihm, es schrecken ihn Tagesverfinsterungen!

יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃

Jene Nacht, Dunkel ergreife sie; sie freue sich nicht unter den Tagen des Jahres, in die Zahl der Monde komme sie nicht!

הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבא׃

Siehe, jene Nacht sei unfruchtbar, es trete kein Jubel in sie ein!

הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו׃

Verwünschen mögen sie die Verflucher des Tages, die fähig sind, den Leviathan aufzureizen!

יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן׃

Verfinstert seien die Sterne ihrer Dämmerung; sie harre auf Licht, und da sei keines; und nicht schaue sie die Wimpern der Morgenröte!

יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר׃

Denn sie hat die Pforte meines Mutterschoßes nicht verschlossen und Mühsal nicht verborgen vor meinen Augen. -

כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני׃

Warum starb ich nicht von Mutterleibe an, kam aus dem Schoße hervor und verschied?

למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע׃

Weshalb kamen Knie mir entgegen, und wozu Brüste, daß ich sog?

מדוע קדמוני ברכים ומה שדים כי אינק׃

Denn jetzt würde ich liegen und rasten, ich würde schlafen: dann hätte ich Ruhe, -

כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי׃

mit Königen und Räten der Erde, welche sich verödete Plätze erbauten,

עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃

oder mit Fürsten, die Gold hatten, die ihre Häuser mit Silber füllten;

או עם שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף׃

oder, gleich einer verborgenen Fehlgeburt, wäre ich nicht da, gleich Kindern, die das Licht nicht erblickt haben.

או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור׃

Dort lassen die Bösen ab vom Toben, und dort ruhen die an Kraft Erschöpften,

שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃

rasten die Gefangenen allesamt, hören nicht die Stimme des Treibers.

יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש׃

Der Kleine und der Große, dort sind sie gleich, und der Knecht ist frei von seinem Herrn.

קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו׃

Warum gibt er dem Mühseligen Licht, und Leben denen, die bitterer Seele sind;

למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש׃

die auf den Tod harren, und er ist nicht da, und die nach ihm graben, mehr als nach verborgenen Schätzen;

המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃

die sich freuen bis zum Jubel, Wonne haben, wenn sie das Grab finden; -

השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר׃

dem Manne, dessen Weg ihm verborgen ist, und den Gott eingeschlossen hat ringsum?

לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו׃

Denn gleich meinem Brote kommt mein Seufzen, und wie Wasser ergießt sich mein Gestöhn.

כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃

Denn ich fürchtete einen Schrecken, und er traf mich, und vor dem mir bangte, das kam über mich.

כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי׃

Ich war nicht ruhig, und ich rastete nicht und ruhte nicht, da kam das Toben.

לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז׃