Luke 24

Men på den første Dag i Ugen meget årle kom de til Graven og bragte de vellugtende Urter, som de havde beredt.

ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות׃

Og de fandt Stenen bortvæltet fra Graven.

וימצאו את האבן גלולה מן הקבר׃

Men da de gik derind, fandt de ikke den Herres Jesu Legeme.

ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע׃

Og det skete, da de vare tvivlrådige om dette, se, da stode to Mænd for dem i strålende Klædebon.

ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים׃

Men da de bleve forfærdede og bøjede deres Ansigter imod Jorden, sagde de til dem: "Hvorfor lede I efter den levende iblandt de døde?

ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים׃

Han er ikke her, men han er opstanden; kommer i Hu, hvorledes han talte til eder, medens han endnu var i Galilæa, og sagde,

איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר׃

at Menneskesønnen burde overgives i syndige Menneskers Hænder og korsfæstes og opstå på den tredje Dag."

כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום׃

Og de kom hans Ord i Hu.

ותזכרנה את דבריו׃

Og de vendte tilbage fra Graven og kundgjorde alle disse Ting for de elleve og for alle de andre.

ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים׃

Men det var Maria Magdalene og Johanna og Maria, Jakobs Moder, og de øvrige Kvinder med dem; de sagde Apostlene disse Ting.

ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה׃

Og disse Ord kom dem for som løs Tale; og de troede dem ikke.

ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן׃

Men Peter stod op og løb til Graven; og da han kiggede derind ser han Linklæderne alene liggende der, og han gik hjem i Undren over det, som var sket.

ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה׃

Og se, to af dem vandrede på den samme Dag til en Landsby, som lå tresindstyve Stadier fra Jerusalem, dens Navn var Emmaus.

והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס׃

Og de talte med hinanden om alle disse Ting, som vare skete.

והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה׃

Og det skete, medens de samtalede og spurgte hinanden indbyrdes, da kom Jesus selv nær og vandrede med dem.

ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם׃

Men deres Øjne holdtes til, så de ikke kendte ham.

ועיניהם נאחזו ולא יכירהו׃

Men han sagde til dem: "Hvad er dette for Ord, som I skifte med hinanden på Vejen?" Og de standsede bedrøvede.

ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים׃

Men en af dem, som hed Kleofas, svarede og sagde til ham: "Er du alene fremmed i Jerusalem og ved ikke, hvad der er sket der i disse dage?"

ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה׃

Og han sagde til dem: "Hvilket?" Men de sagde til ham: "Det med Jesus af Nazareth, som var en Profet, mægtig i Gerning og Ord for Gud og alt Folket;

ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם׃

og hvorledes Ypperstepræsterne og vore Rådsherrer have overgivet ham til Dødsdom og korsfæstet ham.

ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו׃

Men vi håbede, at han var den, som skulde forløse Israel. Men med alt dette er det i Dag den tredje Dag, siden dette skete.

ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה׃

Men også nogle af vore Kvinder have forfærdet os, idet de kom årle til Graven,

והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר׃

og da de ikke fandt hans Legeme, kom de og sagde, at de havde også set et Syn af Engle, der sagde, at han lever.

ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי׃

Og nogle af vore gik hen til Graven, og de fandt det således, som Kvinderne havde sagt; men ham så de ikke."

וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו׃

Og han sagde til dem: "O I uforstandige og senhjertede til at tro på alt det, som Profeterne have talt!

ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים׃

Burde ikke Kristus lide dette og indgå til sin Herlighed?"

הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו׃

Og han begyndte fra Moses og fra alle Profeterne og udlagde dem i alle Skrifterne det, som handlede om ham.

ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו׃

Og de nærmede sig til Landsbyen, som de gik til; og han lod, som han vilde gå videre.

ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו׃

Og de nødte ham meget og sagde: "Bliv hos os; thi det er mod Aften, og Dagen hælder." Og han gik ind for at blive hos dem.

ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם׃

Og det skete, da han havde sat sig med dem til Bords, tog han Brødet, velsignede og brød det og gav dem det.

ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם׃

Da bleve deres Øjne åbnede, og de kendte ham; og han blev usynlig for dem.

ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם׃

Og de sagde til hinanden: "Brændte ikke vort Hjerte i os, medens han talte til os på Vejen og oplod os Skrifterne?"

ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים׃

Og de stode op i den samme Time og vendte tilbage til Jerusalem og fandt forsamlede de elleve og dem, som vare med dem, hvilke sagde:

ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד׃

"Herren er virkelig opstanden og set af Simon."

האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון׃

Og de fortalte, hvad der var sket på Vejen, og hvorledes han blev kendt af dem, idet han brød Brødet.

ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם׃

Men medens de talte dette, stod han selv midt iblandt dem; og han siger til dem: "Fred være med eder!"

עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם׃

Da forskrækkedes de og betoges af Frygt og mente, at de så en Ånd.

והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו׃

Og han sagde til dem: "Hvorfor ere I forfærdede? og hvorfor opstiger der Tvivl i eders Hjerter?

ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם׃

Ser mine Hænder og mine Fødder, at det er mig selv; føler på mig og ser; thi en Ånd har ikke Kød og Ben, som I se, at jeg har."

ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי׃

Og da han havde sagt dette, viste han dem sine Hænder og sine Fødder.

ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו׃

Men da de af Glæde herover endnu ikke kunde tro og undrede sig, sagde han til dem: "Have I her noget at spise?"

והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל׃

Og de gave ham et Stykke af en stegt Fisk.

ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש׃

Og han tog det og spiste det for deres Øjne.

ויקח ויאכל לעיניהם׃

Men han sagde til dem: "Dette er mine Ord, som jeg talte til eder, medens jeg endnu var hos eder, at de Ting bør alle sammen opfyldes, som ere skrevne om mig i Mose Lov og Profeterne og Salmerne."

ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים׃

Da oplod han deres Forstand til at forstå Skrifterne.

אז פתח את לבבם להבין את הכתובים׃

Og han sagde til dem: "Således er der skrevet, at Kristus skulde lide og opstå fra de døde på den tredje Dag,

ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי׃

og at der i hans Navn skal prædikes Omvendelse og Syndernes Forladelse for alle Folkeslagene og begyndes fra Jerusalem.

ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים׃

I ere Vidner om disse Ting.

ואתם עדים בזאת׃

Og se, jeg sender min Faders Forjættelse over eder; men I skulle blive i Staden, indtil I blive iførte Kraft fra det høje."

והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום׃

Men han førte dem ud til hen imod Bethania, og han opløftede sine Hænder og velsignede dem.

ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם׃

Og det skete, idet han velsignede dem, skiltes han fra dem og opløftedes til Himmelen.

ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה׃

Og efter at have tilbedt ham vendte de tilbage til Jerusalem med stor Glæde.

והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה׃

Og de vare stedse i Helligdommen og priste Gud.

ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן׃