Luke 21

Men idet han så op, fik han Øje på de rige, som lagde deres Gaver i Tempelblokken.

ויבט וירא את העשירים משליכים את נדבותם לארון האוצר׃

Men han så en fattig Enke. som lagde to Skærve deri.

וירא גם אלמנה עניה נתנת בו שתי פרוטות׃

Og han sagde: "Sandelig, siger jeg eder, at denne fattige Enke lagde mere i end de alle.

ויאמר אמת אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכלם׃

Thi alle disse lagde af deres Overflod hen til Gaverne; men hun lagde af sin Fattigdom al sin Ejendom, som hun havde."

כי כל אלה התנדבו לאלהים מהעדף שלהם והיא מחסרונה את כל רכושה נתנה׃

Og da nogle sagde om Helligdommen, at den var prydet med smukke Sten og Tempelgaver. sagde han:

ויהי באמרם על המקדש כי מהדר הוא באבנים יפות ובמתנות ויאמר׃

"Disse Ting, som I se - der skal komme Dage, da der ikke lades Sten på Sten, som jo skal nedbrydes."

את אשר אתם ראים הנה ימים באים ולא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק׃

Men de spurgte ham og sagde: "Mester! når skal dette da ske? og hvad er Tegnet på, når dette skal ske?"

וישאלהו לאמר רבי מתי אפוא תהיה זאת ומה הוא האות לעת היותה׃

Men han sagde: "Ser til, at I ikke blive forførte; thi mange skulle på mit Navn komme og sige: Det er mig, og: Tiden er kommen nær. Går ikke efter dem!

ויאמר ראו פן תתעו כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא והעת קרובה ואתם אל תלכו אחריהם׃

Men når I høre om Krige og Oprør, da forskrækkes ikke; thi dette må først ske, men Enden er der ikke straks."

ובשמעכם מלחמות ומהומות אל תחתו כי היו תהיה זאת לראשונה אך עוד קץ למועד׃

Da sagde han til dem: "Folk skal rejse sig imod Folk, og Rige imod Rige.

ויסף דבר אליהם לאמר יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה׃

Og store Jordskælv skal der være her og der og Hungersnød og Pest, og der skal ske frygtelige Ting og store Tegn fra Himmelen.

והיה רעש גדול כה וכה ורעב ודבר וגם מוראים ואתות גדלות מן השמים׃

Men forud for alt dette skulle de lægge Hånd på eder og forfølge eder og overgive eder til Synagoger og Fængsler, og I skulle føres frem for Konger og Landshøvdinger for mit Navns Skyld.

ולפני כל אלה ישלחו בכם את ידיהם וירדפו וימסרו אתכם לבתי כנסיות ואל בתי כלאים ותובאו לפני מלכים ומשלים למען שמי׃

Det skal falde ud for eder til Vidnesbyrd.

והיתה זאת לכם לעדות׃

Lægger det da på Hjerte, at I ikke forud skulle overtænke, hvorledes I skulde forsvare eder.

על כן שיתו לבבכם לבלתי דאג במה תצטדקו׃

Thi jeg, vil give eder Mund og Visdom, som alle eders Modstandere ikke skulle kunne modstå eller modsige.

כי אנכי נתן לכם פה וחכמה אשר לא יוכלו לעמד לפניה ולדבר נגדה כל מתקוממיכם׃

Men I skulle endog forrådes af Forældre og Brødre og Frænder og Venner, og de skulle slå nogle af eder ihjel.

וגם תמסרו על ידי יולדיכם ואחיכם וקרוביכם ורעיכם וימיתו מכם׃

Og I skulle hades af alle for mit Navns Skyld.

והייתם שנואים לכל אדם למען שמי׃

Og ikke et Hår på eders Hoved skal gå tabt.

אך לא יפל משערת ראשכם ארצה׃

Ved eders Udholdenhed skulle I vinde eders Sjæle.

בתוחלתכם קנו לכם את נפשתיכם׃

Men når I se Jerusalem omringet af Krigshære, da forstår, at dens Ødelæggelse er kommen nær.

וכאשר תראו מחנות סובבים את ירושלים ידע תדעו כי קרב חרבנה׃

Da skulle de, som ere i Judæa, fly til Bjergene; og de, som ere inde i Staden, skulle vige bort derfra; og de, som ere på Landet, skulle ikke gå ind i den.

אז ינוסו אנשי יהודה אל ההרים ואשר הם בתוכה יצאו ואשר הם בפרזות אל יבואו בה׃

Thi disse ere Hævnens Dage, da alt, hvad skrevet er, skal opfyldes.

כי ימי נקם המה למלאת כל הכתוב׃

Men ve de frugtsommelige og dem, som give Die, i de Dage; thi der skal være stor Nød på Jorden og Vrede over dette Folk.

ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם כי תהיה צרה גדולה בארץ וקצף על העם הזה׃

Og de skulle falde for Sværdets Od og føres fangne til alle Hedningerne; og Jerusalem skal nedtrædes af Hedningerne, indtil Hedningernes Tider fuldkommes.

ונפלו לפי חרב והגלו אל כל הגוים וירושלים תרמס ברגלי גוים עד כי ימלאו עתות הגוים׃

Og der skal ske Tegn i Sol og Måne og Stjerner, og på Jorden skulle Folkene ængstes i Fortvivlelse over Havets og Bølgernes Brusen,

והיו אתות בשמש ובירח ובכוכבים ועל הארץ מצוקה לגוים ומבוכה מהמית הים ודכיו׃

medens Mennesker forsmægte af Frygt og Forventning om de Ting, som komme over Jorderige; thi Himmelens Kræfter skulle rystes.

וימוגו בני האדם מאימה ומחרדת הבאות על כל הארץ כי כחות השמים יתמוטטו׃

Og da skulle de se Menneskesønnen komme i Sky med Kraft og megen Herlighed.

ואז יראו את בן האדם בא בענן בגבורה ובכבוד רב׃

Men når disse Ting begynde at ske, da ser op og opløfter eders Hoveder, efterdi eders Forløsning stunder til."

וכאשר תחל להיות זאת התעודדו ושאו ראשיכם כי קרובה גאלתכם לבוא׃

Og han sagde dem en Lignelse: "Ser Figentræet og alle Træerne;

וידבר אליהם משל ראו את התאנה ואת כל העצים׃

når de alt springe ud, da se I og skønne af eder selv, at Sommeren nu er nær.

כי תראו אתם מוציאים את פרחם הלא ידעתם כי קרב הקיץ׃

Således skulle også I, når I se disse Ting ske, skønne, at Guds Rige er nær.

ככה אף אתם בבא אלה לעיניכם דעו כי קרובה מלכות האלהים׃

Sandelig, siger jeg eder, at denne Slægt skal ingenlunde forgå, førend det er sket alt sammen.

אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד כי יהיה הכל׃

Himmelen og Jorden skulle forgå; men mine Ord skulle ingenlunde forgå.

השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃

Men vogter eder, at eders Hjerter ikke, nogen Tid besværes af Svir og Drukkenskab og timelige Bekymringer, så hin dag kommer pludseligt over eder som en Snare.

רק השמרו לכם פן יכבד לבבכם בסבא ובשכרון ובדאגות המחיה ובא עליכם היום ההוא פתאם׃

Thi komme skal den over alle dem, der bo på hele Jordens Flade.

כי כמו פח יבוא על כל הישבים על פני כל הארץ׃

Og våger og beder til enhver Tid, for at I må blive i Stand til at undfly alle disse Ting, som skulle ske, og bestå for Menneskesønnen."

לכן שקדו בכל עת והתפללו למען תעצרו כח להמלט מכל העתידות האלה ולהתיצב לפני בן האדם׃

Men han lærte om Dagene i Helligdommen, men om Nætterne gik han ud og overnattede på det Bjerg, som kaldes Oliebjerget.

ויהי מלמד יומם במקדש ובלילה יצא בהר הנקרא הר הזיתים ללון׃

Og hele Folket kom årle til ham i Helligdommen for at høre ham.

וכל העם השכימו לבוא אליו במקדש לשמע אותו׃