Job 7

Har Mennesket på Jord ej Krigerkår? Som en Daglejers er hans Dage.

הלא צבא לאנוש על ארץ וכימי שכיר ימיו׃

Som Trællen, der higer efter Skygge som Daglejeren, der venter på Løn,

כעבד ישאף צל וכשכיר יקוה פעלו׃

så fik jeg Skuffelses Måneder i Arv kvalfulde Nætter til Del.

כן הנחלתי לי ירחי שוא ולילות עמל מנו לי׃

Når jeg lægger mig, siger jeg: "Hvornår er det Dag, af jeg kan stå op?" og når jeg står op: "Hvornår er det Kvæld?" Jeg mættes af Uro, til Dagen gryr.

אם שכבתי ואמרתי מתי אקום ומדד ערב ושבעתי נדדים עדי נשף׃

Mit Legeme er klædt med Orme og Skorpe, min Hud skrumper ind og væsker.

לבש בשרי רמה וגיש עפר עורי רגע וימאס׃

Raskere end Skyttelen flyver mine Dage, de svinder bort uden Håb.

ימי קלו מני ארג ויכלו באפס תקוה׃

Kom i Hu, at mit Liv er et Pust, ej mer får mit Øje Lykke at skue!

זכר כי רוח חיי לא תשוב עיני לראות טוב׃

Vennens Øje skal ikke se mig, dit Øje søger mig - jeg er ikke mere.

לא תשורני עין ראי עיניך בי ואינני׃

Som Skyen svinder og trækker bort, bliver den, der synker i Døden, borte,

כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה׃

han vender ej atter hjem til sit Hus, hans Sted får ham aldrig at se igen.

לא ישוב עוד לביתו ולא יכירנו עוד מקמו׃

Så vil jeg da ej lægge Bånd på min Mund, men tale i Åndens Kvide, sukke i bitter Sjælenød.

גם אני לא אחשך פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי׃

Er jeg et Hav, eller er jeg en Drage, siden du sætter Vagt ved mig?

הים אני אם תנין כי תשים עלי משמר׃

Når jeg tænker, mit Leje skal lindre mig, Sengen lette mit Suk,

כי אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי׃

da ængster du mig med Drømme, skræmmer mig op ved Syner,

וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני׃

så min Sjæl vil hellere kvæles. hellere dø end lide.

ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי׃

Nu nok! Jeg lever ej evigt, slip mig, mit Liv er et Pust!

מאסתי לא לעלם אחיה חדל ממני כי הבל ימי׃

Hvad er et Menneske, at du regner ham og lægger Mærke til ham,

מה אנוש כי תגדלנו וכי תשית אליו לבך׃

hjemsøger ham hver Morgen, ransager ham hvert Øjeblik?

ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו׃

Når vender du dog dit Øje fra mig, slipper mig, til jeg har sunket mit Spyt?

כמה לא תשעה ממני לא תרפני עד בלעי רקי׃

Har jeg syndet, hvad skader det dig, du, som er Menneskets Vogter? Hvi gjorde du mig til Skive, hvorfor blev jeg dig til Byrde?

חטאתי מה אפעל לך נצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא׃

Hvorfor tilgiver du ikke min Synd og lader min Brøde uænset? Snart ligger jeg jo under Mulde, du søger mig - og jeg er ikke mere!

ומה לא תשא פשעי ותעביר את עוני כי עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני׃