Job 6

6:1

Så tog Job til Orde og svarede:

ויען איוב ויאמר׃

6:2

"Gid man vejed min Harme og vejed min Ulykke mod den!

לו שקול ישקל כעשי והיתי במאזנים ישאו יחד׃

6:3

Thi tungere er den end Havets Sand, derfor talte jeg over mig!

כי עתה מחול ימים יכבד על כן דברי לעו׃

6:4

Thi i mig sidder den Almægtiges Pile, min Ånd inddrikker deres Gift; Rædsler fra Gud forvirrer mig.

כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני׃

6:5

Skriger et Vildæsel midt i Græsset, brøler en Okse ved sit Foder?

הינהק פרא עלי דשא אם יגעה שור על בלילו׃

6:6

Spiser man ferskt uden Salt, smager mon Æggehvide godt?

היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות׃

6:7

Min Sjæl vil ej røre derved, de Ting er som Lugt af en Løve.

מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי׃

6:8

Ak, blev mit Ønske dog opfyldt, Gud give mig det, som jeg håber

מי יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה׃

6:9

vilde d dog knuse mig, række Hånden ud og skære mig fra,

ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני׃

6:10

så vilde det være min Trøst - jeg hopped af Glæde trods skånselsløs Kval at jeg ikke har nægtet den Helliges Ord.

ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי לא כחדתי אמרי קדוש׃

6:11

Hvad er min Kraft, at jeg skal holde ud, min Udgang, at jeg skal være tålmodig?

מה כחי כי איחל ומה קצי כי אאריך נפשי׃

6:12

Er da min Kraft som Stenens, er da mit Legeme Kobber?

אם כח אבנים כחי אם בשרי נחוש׃

6:13

Ak, for mig er der ingen Hjælp, hver Udvej lukker sig for mig.

האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני׃

6:14

Den, der nægter sin Næste Godhed, han bryder med den Almægtiges Frygt.

למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב׃

6:15

Mine Brødre sveg mig som en Bæk, som Strømme, hvis Vand svandt bort,

אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעברו׃

6:16

de, der var grumset af os, og som Sneen gemte sig i,

הקדרים מני קרח עלימו יתעלם שלג׃

6:17

men som svandt ved Solens Glød, tørredes sporløst ud i Hede;

בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם׃

6:18

Karavaner bøjer af fra Vejen, drager op i Ørkenen og går til Grunde;

ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו׃

6:19

Temas Karavaner spejder, Sabas Rejsetog håber på dem,

הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו למו׃

6:20

men de beskæmmes i deres Tillid, de kommer derhen og skuffes!

בשו כי בטח באו עדיה ויחפרו׃

6:21

Ja, slige Strømme er I mig nu, Rædselen så I og grebes af Skræk!

כי עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו׃

6:22

Har jeg mon sagt: "Giv mig Gaver, løs mig med eders Velstand,

הכי אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי׃

6:23

red mig af Fjendens Hånd, køb mig fri fra Voldsmænds Hånd!"

ומלטוני מיד צר ומיד עריצים תפדוני׃

6:24

Lær mig, så vil jeg tie, vis mig, hvor jeg har fejlet!

הורוני ואני אחריש ומה שגיתי הבינו לי׃

6:25

Redelig Tale, se, den gør Indtryk; men eders Revselse, hvad er den værd?

מה נמרצו אמרי ישר ומה יוכיח הוכח מכם׃

6:26

Er det jer Hensigt at revse Ord? Den fortvivledes Ord er dog Mundsvejr!

הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נאש׃

6:27

Selv om en faderløs kasted I Lod og købslog om eders Ven.

אף על יתום תפילו ותכרו על ריעכם׃

6:28

Men vilde I nu dog se på mig! Mon jeg lyver jer op i Ansigtet?

ועתה הואילו פנו בי ועל פניכם אם אכזב׃

6:29

Vend jer hid, lad der ikke ske Uret, vend jer, thi end har jeg Ret!

שבו נא אל תהי עולה ושבי עוד צדקי בה׃

6:30

Er der Uret på min Tunge, eller skelner min Gane ej, hvad der er ondt?

היש בלשוני עולה אם חכי לא יבין הוות׃