Job 3

此后，约伯开口咒诅自己的生日，

אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו׃

说：

ויען איוב ויאמר׃

愿我生的那日和说怀了男胎的那夜都灭没。

יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃

愿那日变为黑暗；愿　神不从上面寻找它；愿亮光不照于其上。

היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃

愿黑暗和死荫索取那日；愿密云停在其上；愿日蚀恐吓它。

יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃

愿那夜被幽暗夺取，不在年中的日子同乐，也不入月中的数目。

הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבא׃

愿那夜没有生育，其间也没有欢乐的声音。

הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו׃

愿那咒诅日子且能惹动鳄鱼的咒诅那夜。

יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן׃

愿那夜黎明的星宿变为黑暗，盼亮却不亮，也不见早晨的光线（原文是眼皮）；

יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר׃

因没有把怀我胎的门关闭，也没有将患难对我的眼隐藏。

כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני׃

我为何不出母胎而死？为何不出母腹绝气？

למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע׃

为何有膝接收我？为何有奶哺养我？

מדוע קדמוני ברכים ומה שדים כי אינק׃

不然，我就早已躺卧安睡，

כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי׃

和地上为自己重造荒邱的君王、谋士，

עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃

或与有金子、将银子装满了房屋的王子一同安息；

או עם שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף׃

或像隐而未现、不到期而落的胎，归于无有，如同未见光的婴孩。

או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור׃

在那里恶人止息搅扰，困乏人得享安息，

שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃

被囚的人同得安逸，不听见督工的声音。

יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש׃

大小都在那里；奴仆脱离主人的辖制。

קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו׃

受患难的人为何有光赐给他呢？心中愁苦的人为何有生命赐给他呢？

למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש׃

他们切望死，却不得死；求死，胜于求隐藏的珍宝。

המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃

他们寻见坟墓就快乐，极其欢喜。

השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר׃

人的道路既然遮隐，　神又把他四面围困，为何有光赐给他呢？

לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו׃

我未曾吃饭就发出叹息；我唉哼的声音涌出如水。

כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃

因我所恐惧的临到我身，我所惧怕的迎我而来。

כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי׃

我不得安逸，不得平静，也不得安息，却有患难来到。

לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז׃