Mark 6

И Той излезе оттам и дойде в Своето родно място; и учениците Му Го следваха.

ויצא משם ויבא אל ארצו וילכו אחריו תלמידיו׃

И когато дойде съботата, започна да поучава в синагогата. И мнозина, като Го слушаха, се чудеха и говореха: Откъде е на Този всичко това? И каква е тази мъдрост, която Му е дадена, и какви са тези чудеса, извършени от ръцете Му?

וביום השבת החל ללמד בבית הכנסת וישמעו רבים וישתוממו לאמר מאין לזה כאלה ומה היא החכמה הנתונה לו עד אשר נעשו גבורות כאלה על ידיו׃

Не е ли Той дърводелецът, син на Мария и брат на Яков, Йосия, Юда и Симон? И сестрите Му не са ли тук, между нас? И те се отвърнаха от Него.

הלא זה הוא החרש בן מרים ואחי יעקב ויוסי ויהודה ושמעון והלא אחיותיו אתנו פה ויהי להם למכשול׃

А Иисус им каза: Никой пророк не е без почит, освен в своето родно място, сред своите роднини и в своя дом.

ויאמר אליהם ישוע אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובין קרוביו ובביתו׃

И не можеше да извърши там никакво чудо, освен че положи ръце на няколко болни и ги изцели.

ולא יכל לעשות שם פלא רק על חלשים מעטים שם את ידיו וירפאם׃

И се чудеше на тяхното неверие. И обикаляше околните села и поучаваше.

ויתמה על חסרון אמונתם ויסב בכפרים סבוב ולמד׃

И като повика дванадесетте, започна да ги изпраща двама по двама и им даде власт над нечистите духове.

ויקרא אל שנים העשר ויחל לשלח אותם שנים שנים ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה׃

И им заповяда да не вземат нищо за из път освен една тояга – нито хляб, нито торба, нито пари в пояса;

ויצו אותם אשר לא ישאו מאומה לדרך זולתי מקל לבדו לא תרמיל ולא לחם ולא נחשת בחגורה׃

а да се обуват със сандали. И каза: И не се обличайте с две дрехи.

רק להיות נעולי סנדל ושתי כתנות לא ילבשו׃

И им каза: В която къща влезете, оставайте в нея, докато си тръгнете оттам.

ויאמר אליהם במקום אשר תבאו בית איש שבו בו עד כי תצאו משם׃

И ако в някое място не ви приемат и не ви послушат, като излизате оттам, изтърсете праха изпод краката си като свидетелство против тях.

וכל אשר לא יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את עפר כפות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא׃

И те излязоха и проповядваха, че хората трябва да се покаят.

ויצאו ויקראו לשוב בתשובה׃

И изгонваха много демони и помазваха с масло мнозина болни, и ги изцеляваха.

ויגרשו שדים רבים ויסוכו בשמן חלשים רבים וירפאום׃

И цар Ирод чу за Иисус, защото Името Му стана известно, и казваше: Йоан Кръстител е възкръснал от мъртвите и затова тези велики сили действат чрез него.

וישמע עליו המלך הורדוס כי נודע שמו ויאמר יוחנן הטובל קם מן המתים ועל כן פעלות בו הגבורות׃

А други казваха, че е Илия. Други пък казваха, че Той е пророк като един от пророците.

ואחרים אמרו כי הוא אליהו ואחרים אמרו כי נביא הוא או כאחד הנביאים׃

Но Ирод, като чу за Него, каза: Това е Йоан, когото аз обезглавих; той е възкръснал.

וישמע הורדוס ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את ראשו מעליו הוא קם מן המתים׃

Защото този Ирод беше изпратил да хванат Йоан и да го вържат в тъмница заради Иродиада, жената на брат си Филип, понеже я беше взел за жена.

כי הוא הורודס שלח לתפש את יוחנן ויאסרהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו כי אתה לקח לו לאשה׃

Защото Йоан казваше на Ирод: Не ти е позволено да имаш жената на брат си!

יען אשר אמר יוחנן אל הורדוס אשת אחיך איננה מתרת לך׃

А Иродиада се настрои против него и искаше да го убие, но не можеше;

ותשטם אותו הורודיה ותבקש המיתו ולא יכלה׃

защото Ирод се страхуваше от Йоан, като знаеше, че той е праведен и свят човек, и го пазеше здраво; и когато го слушаше, вършеше много неща и с удоволствие го слушаше.

כי הורדוס ירא את יוחנן בדעתו כי הוא איש צדיק וקדוש ויגן בעדו והרבה עשה בשמעו אליו ויאהב לשמע אתו׃

И като дойде подходящ ден, когато Ирод даде вечеря за рождения си ден на големците си и на хилядниците, и на галилейските старейшини,

ויבא היום המכשר כי הורדוס ביום הלדת אתו עשה משתה לגדוליו ולשרי האלפים ולראשי הגליל׃

самата дъщеря на Иродиада влезе и танцува, и угоди на Ирод и на седящите с него; и царят каза на момичето: Искай от мен, каквото желаеш, и ще ти го дам!

ותבא בת הורודיה ותרקד ותיטב בעיני הורדוס ובעיני המסבים עמו ויאמר המלך אל הנערה שאלי ממני את אשר תחפצי ואתן לך׃

И й се закле: Каквото и да поискаш от мен, ще ти дам, даже до половината на царството ми.

וישבע לה לאמר כל אשר תשאלי ממני אתן לך עד חצי מלכותי׃

А тя излезе и каза на майка си: Какво да поискам? И тя каза: Главата на Йоан Кръстител.

ותצא ותאמר לאמה מה אשאל ותאמר את ראש יוחנן המטביל׃

И начаса момичето влезе бързо при царя и поиска, като каза: Искам да ми дадеш още сега на блюдо главата на Йоан Кръстител.

ותמהר מאד לבוא אל המלך ותשאל לאמר רצוני אשר תתן לי עתה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃

И царят много се наскърби, но пак заради клетвите си и заради седящите с него не пожела да й откаже.

ויתעצב המלך מאד אך בעבור השבועה והמסבים עמו לא רצה להשיב פניה׃

И царят прати веднага един телохранител, на когото заповяда да донесе главата му; и той отиде, обезглави го в тъмницата

ומיד שלח המלך אחד הטבחים ויצוהו להביא את ראשו׃

и донесе главата му на блюдо, и я даде на момичето, а момичето я даде на майка си.

וילך ויכרת את ראשו בבית הסהר ויביאהו בקערה ויתנהו לנערה והנערה נתנה אתו אל אמה׃

А учениците му, като чуха това, дойдоха и вдигнаха тялото му, и го положиха в гроб.

וישמעו תלמידיו ויבאו וישאו את גויתו וישימוה בקבר׃

И апостолите се събраха при Иисус и Му разказаха всичко, каквото бяха извършили и каквото бяха поучавали.

ויקהלו השליחים אל ישוע ויגידו לו את כל אשר עשו ואת אשר למדו׃

И Той им каза: Елате вие сами на уединено място насаме и си починете малко. Защото мнозина идваха и си отиваха, а те нямаха време даже да ядат.

ויאמר אליהם באו אתם לבדד אל מקום חרבה ונוחו מעט כי רבים היו הבאים והיצאים עד לאין עת להם לאכול׃

И отидоха с кораба на уединено място насаме.

וילכו משם באניה אל מקום חרבה לבדד׃

А като отиваха, хората ги видяха и мнозина ги познаха; и от всички градове се стекоха там пеша и ги изпревариха.

וההמון ראה אותם יצאים ויכירהו רבים וירוצו שמה ברגליהם מכל הערים ויעברו אותם ויאספו אליו׃

И Иисус, като излезе, видя едно голямо множество и ги съжали, защото бяха като овце, които нямат пастир; и започна да ги поучава за много неща.

ויצא וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם כי היו כצאן אשר אין להם רעה ויחל ללמד אותם דברים הרבה׃

И когато беше станало вече късно, учениците Му се приближиха при Него и казаха: Мястото е уединено и вече е късно.

ויהי כאשר רפה היום לערוב ויגשו אליו תלמידיו לאמר הנה המקום חרב והיום רד מאד׃

Разпусни ги, за да отидат по околните колиби и села и да си купят хляб, защото нямат нищо за ядене.

שלח אותם וילכו אל החצרים והכפרים מסביב לקנות להם לחם כי אין להם מה לאכל׃

А Той в отговор им каза: Дайте им вие да ядат. А те Му казаха: Да идем ли да купим хляб за двеста динария и да им дадем да ядат?

ויען ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכלה ויאמרו אליו הנלך לקנות לחם במאתים דינר ונתן להם לאכלה׃

А Той им каза: Колко хляба имате? Идете и вижте. И като узнаха, казаха: Пет, и две риби.

ויאמר אליהם כמה ככרות לחם יש לכם לכו וראו וידעו ויאמרו חמש ושני דגים׃

И им заповяда да насядат всички на групи по зелената трева.

ויצו אותם לשבת כלם חברה חברה לבדה על ירק הדשא׃

И те насядаха в редици – по сто и по петдесет.

וישבו להם שורות שורות למאות ולחמשים׃

И като взе петте хляба и двете риби, Иисус погледна към небето и благослови. После разчупи хлябовете и даваше на учениците да ги слагат пред тях; и двете риби раздели на всичките.

ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס את הלחם ויתן לתלמידיו לשום לפניהם ואת שני הדגים חלק לכלם׃

И всичките ядоха и се наситиха.

ויאכלו כלם וישבעו׃

И вдигнаха дванадесет пълни коша с къшеи, а така също и от рибите.

וישאו מן הפתותים מלוא סלים שנים עשר וגם מן הדגים׃

А онези, които ядоха хлябовете, бяха пет хиляди мъже.

והאכלים מן הלחם היו כחמשת אלפי איש׃

И веднага накара учениците Си да влязат в кораба и да отидат преди Него на отвъдната страна към Витсаида, докато Той разпусне множеството.

ואחרי כן האיץ בתלמידיו לרדת באניה ולעבור לפניו אל עבר הים אל בית צידה עד שלחו את העם׃

И след като се прости с тях, отиде на хълма да се помоли.

ויהי אחר שלחו אתם ויעל ההרה להתפלל׃

А като се свечери, корабът беше в средата на езерото, а Той – сам на сушата.

ויהי ערב והאניה באה בתוך הים והוא לבדו ביבשה׃

И като ги видя, че се мъчат, като гребат с веслата, защото вятърът им беше насрещен, около четвъртата стража на нощта дойде при тях, като вървеше по езерото; и щеше да ги отмине.

וירא אותם מתעמלים בשוטם כי הרוח לנגדם ויהי כעת האשמרת הרביעית ויבא אליהם מתהלך על פני הים ויואל לעבור לפניהם׃

А те, като Го видяха да ходи по езерото, си помислиха, че е призрак, и извикаха;

והם בראתם אתו מתהלך על פני הים חשבו כי מראה רוח הוא ויצעקו׃

защото всички Го видяха и се изплашиха. А Той веднага им проговори, като им каза: Дерзайте! Аз съм. Не се бойте!

כי כלם ראוהו ויבהלו אז דבר אתם ויאמר אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃

И влезе при тях в кораба и вятърът утихна. А те много се изумиха и учудиха в себе си,

וירד אליהם אל האניה והרוח שככה וישתוממו עוד יותר בלבבם ויתמהו׃

защото не се бяха вразумили от чудото с хлябовете, тъй като сърцето им беше закоравяло.

כי לא השכילו בדבר ככרות הלחם מפני טמטום לבבם׃

И като преминаха отвъд езерото, дойдоха в генисаретската земя и излязоха на сушата.

ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר ויקרבו אל היבשה׃

И когато излязоха от кораба, хората веднага Го познаха;

ויהי כצאתם מן האניה אז הכירהו׃

и се разтичаха по цялата онази околност и започнаха да носят болните на легла там, където чуеха, че се намирал Той.

וירוצו בכל סביבותיהם ויחלו לשאת את החולים במשכבות אל כל מקום אשר שמעו כי שם הוא׃

И където и да влизаше, в села или в градове, или в колиби, слагаха болните по пазарите и Му се молеха те да се допрат поне до полите на дрехите Му. И колкото души се допираха, се изцеляваха.

ובכל מקום אשר יבא אל הכפרים או הערים ואל השדות שם שמו את החולים בחוצות ויתחננו לו כי יגעו רק בציצת בגדו והיה כל אשר נגעו ונושעו׃