Job 3

След това Йов отвори устата си и прокле деня си.

אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו׃

И Йов заговори и каза:

ויען איוב ויאמר׃

Да погине денят, в който се родих, и нощта, в която се каза: Зачена се мъжко!

יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃

Мрак да бъде онзи ден; да не го зачита Бог отгоре и да не изгрее на него светлина!

היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃

Да го обладаят тъмнина и смъртна сянка, да го покрие облак, да го ужаси тъмата на деня!

יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃

Онази нощ — тъмнина да я обладава, да не се радва между дните на годината, да не влезе в числото на месеците!

הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבא׃

Ето, безплодна да бъде онази нощ, да не влезе в нея ликуване!

הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו׃

Да я прокълнат онези, които кълнат деня, онези, които са изкусни да събудят Левиатан.

יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן׃

Да потъмнеят звездите на здрача й, да чака светлина и да я няма и да не види лъчите на зората;

יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר׃

защото не затвори вратата на майчината ми утроба и не скри страданието от очите ми.

כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני׃

Защо не умрях още от утробата и не издъхнах, щом излязох от корема?

למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע׃

Защо ме приеха коленете и защо — гърдите, за да суча?

מדוע קדמוני ברכים ומה שדים כי אינק׃

Защото сега щях да лежа и да почивам, щях да спя, тогава щях покой да имам —

כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי׃

с царе и съветници земни, които съградиха си развалини,

עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃

или с князе, които имаха и злато, и къщите напълниха си със сребро.

או עם שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף׃

Или като скрито мъртвородено не щеше да ме има, като децата, които не са видели светлина.

או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור׃

Там безбожните престават да вилнеят и уморените там си почиват.

שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃

Там пленените са на спокойствие и гласа на угнетителя не чуват.

יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש׃

Там са малък и голям; и слугата е свободен от своя господар.

קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו׃

Защо се дава светлина на страдащия и живот — на огорчените в душата,

למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש׃

които за смъртта копнеят, но я няма; от имане скрито повече я търсят,

המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃

и се радват до ликуване и веселят се, щом намерят гроба;

השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר׃

на човека, чийто път е скрит, и когото Бог е оградил, затворил?

לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו׃

Защото още преди хляба ми въздишката ми идва и стенанията ми като вода се леят.

כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃

Защото онова, от което се боях, ме връхлетя и онова, от което се ужасявах, ми се случи.

כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי׃

Нямам мир, нито почивка, нито покой, и дойде беда.

לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז׃