Genesis 24

erat autem Abraham senex dierumque multorum et Dominus in cunctis benedixerat ei

ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את אברהם בכל׃

dixitque ad servum seniorem domus suae qui praeerat omnibus quae habebat pone manum tuam subter femur meum

ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי׃

ut adiurem te per Dominum Deum caeli et terrae ut non accipias uxorem filio meo de filiabus Chananeorum inter quos habito

ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו׃

sed ad terram et ad cognationem meam proficiscaris et inde accipias uxorem filio meo Isaac

כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק׃

respondit servus si noluerit mulier venire mecum in terram hanc num reducere debeo filium tuum ad locum de quo egressus es

ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם׃

dixit Abraham cave nequando reducas illuc filium meum

ויאמר אליו אברהם השמר לך פן תשיב את בני שמה׃

Dominus Deus caeli qui tulit me de domo patris mei et de terra nativitatis meae qui locutus est mihi et iuravit dicens semini tuo dabo terram hanc ipse mittet angelum suum coram te et accipies inde uxorem filio meo

יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם׃

sin autem noluerit mulier sequi te non teneberis iuramento filium tantum meum ne reducas illuc

ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת רק את בני לא תשב שמה׃

posuit ergo servus manum sub femore Abraham domini sui et iuravit illi super sermone hoc

וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על הדבר הזה׃

tulitque decem camelos de grege domini sui et abiit ex omnibus bonis eius portans secum profectusque perrexit Mesopotamiam ad urbem Nahor

ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור׃

cumque camelos fecisset accumbere extra oppidum iuxta puteum aquae vespere eo tempore quo solent mulieres egredi ad hauriendam aquam dixit

ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת׃

Domine Deus domini mei Abraham occurre obsecro hodie mihi et fac misericordiam cum domino meo Abraham

ויאמר יהוה אלהי אדני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם׃

ecce ego sto propter fontem aquae et filiae habitatorum huius civitatis egredientur ad hauriendam aquam

הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים׃

igitur puella cui ego dixero inclina hydriam tuam ut bibam et illa responderit bibe quin et camelis tuis dabo potum ipsa est quam praeparasti servo tuo Isaac et per hoc intellegam quod feceris misericordiam cum domino meo

והיה הנער אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני׃

necdum intra se verba conpleverat et ecce Rebecca egrediebatur filia Bathuel filii Melchae uxoris Nahor fratris Abraham habens hydriam in scapula

ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שכמה׃

puella decora nimis virgoque pulcherrima et incognita viro descenderat autem ad fontem et impleverat hydriam ac revertebatur

והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל׃

occurritque ei servus et ait pauxillum mihi ad sorbendum praebe aquae de hydria tua

וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך׃

quae respondit bibe domine mi celeriterque deposuit hydriam super ulnam suam et dedit ei potum

ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו׃

cumque ille bibisset adiecit quin et camelis tuis hauriam aquam donec cuncti bibant

ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתת׃

effundensque hydriam in canalibus recurrit ad puteum ut hauriret aquam et haustam omnibus camelis dedit

ותמהר ותער כדה אל השקת ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו׃

ille autem contemplabatur eam tacitus scire volens utrum prosperum fecisset iter suum Dominus an non

והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אם לא׃

postquam ergo biberunt cameli protulit vir inaures aureas adpendentes siclos duos et armillas totidem pondo siclorum decem

ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם׃

dixitque ad eam cuius es filia indica mihi est in domo patris tui locus ad manendum

ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין׃

quae respondit filia Bathuelis sum filii Melchae quem peperit Nahor

ותאמר אליו בת בתואל אנכי בן מלכה אשר ילדה לנחור׃

et addidit dicens palearum quoque et faeni plurimum est apud nos et locus spatiosus ad manendum

ותאמר אליו גם תבן גם מספוא רב עמנו גם מקום ללון׃

inclinavit se homo et adoravit Dominum

ויקד האיש וישתחו ליהוה׃

dicens benedictus Dominus Deus domini mei Abraham qui non abstulit misericordiam et veritatem suam a domino meo et recto me itinere perduxit in domum fratris domini mei

ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני׃

cucurrit itaque puella et nuntiavit in domum matris suae omnia quae audierat

ותרץ הנער ותגד לבית אמה כדברים האלה׃

habebat autem Rebecca fratrem nomine Laban qui festinus egressus est ad hominem ubi erat fons

ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין׃

cumque vidisset inaures et armillas in manibus sororis suae et audisset cuncta verba referentis haec locutus est mihi homo venit ad virum qui stabat iuxta camelos et propter fontem aquae

ויהי כראת את הנזם ואת הצמדים על ידי אחתו וכשמעו את דברי רבקה אחתו לאמר כה דבר אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלים על העין׃

dixitque ad eum ingredere benedicte Domini cur foris stas praeparavi domum et locum camelis

ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים׃

et introduxit eum hospitium ac destravit camelos deditque paleas et faenum et aquam ad lavandos pedes camelorum et virorum qui venerant cum eo

ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו׃

et adpositus est in conspectu eius panis qui ait non comedam donec loquar sermones meos respondit ei loquere

ויישם לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמר דבר׃

at ille servus inquit Abraham sum

ויאמר עבד אברהם אנכי׃

et Dominus benedixit domino meo valde magnificatusque est et dedit ei oves et boves argentum et aurum servos et ancillas camelos et asinos

ויהוה ברך את אדני מאד ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים׃

et peperit Sarra uxor domini mei filium domino meo in senectute sua deditque illi omnia quae habuerat

ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן לו את כל אשר לו׃

et adiuravit me dominus meus dicens non accipies uxorem filio meo de filiabus Chananeorum in quorum terra habito

וישבעני אדני לאמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו׃

sed ad domum patris mei perges et de cognatione mea accipies uxorem filio meo

אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני׃

ego vero respondi domino meo quid si noluerit venire mecum mulier

ואמר אל אדני אלי לא תלך האשה אחרי׃

Dominus ait in cuius conspectu ambulo mittet angelum suum tecum et diriget viam tuam accipiesque uxorem filio meo de cognatione mea et de domo patris mei

ויאמר אלי יהוה אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי׃

innocens eris a maledictione mea cum veneris ad propinquos meos et non dederint tibi

אז תנקה מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך והיית נקי מאלתי׃

veni ergo hodie ad fontem et dixi Domine Deus domini mei Abraham si direxisti viam meam in qua nunc ambulo

ואבא היום אל העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם ישך נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה׃

ecce sto iuxta fontem aquae et virgo quae egredietur ad hauriendam aquam audierit a me da mihi pauxillum aquae ad bibendum ex hydria tua

הנה אנכי נצב על עין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני נא מעט מים מכדך׃

et dixerit mihi et tu bibe et camelis tuis hauriam ipsa est mulier quam praeparavit Dominus filio domini mei

ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב הוא האשה אשר הכיח יהוה לבן אדני׃

dum haec mecum tacitus volverem apparuit Rebecca veniens cum hydria quam portabat in scapula descenditque ad fontem et hausit aquam et aio ad eam da mihi paululum bibere

אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה על שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא׃

quae festina deposuit hydriam de umero et dixit mihi et tu bibe et camelis tuis potum tribuam bibi et adaquavit camelos

ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה ואשת וגם הגמלים השקתה׃

interrogavique eam et dixi cuius es filia quae respondit filia Bathuelis sum filii Nahor quem peperit illi Melcha suspendi itaque inaures ad ornandam faciem eius et armillas posui in manibus

ואשאל אתה ואמר בת מי את ותאמר בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מלכה ואשם הנזם על אפה והצמידים על ידיה׃

pronusque adoravi Dominum benedicens Domino Deo domini mei Abraham qui perduxisset me recto itinere ut sumerem filiam fratris domini mei filio eius

ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את בת אחי אדני לבנו׃

quam ob rem si facitis misericordiam et veritatem cum domino meo indicate mihi sin autem aliud placet et hoc dicite ut vadam ad dextram sive ad sinistram

ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת את אדני הגידו לי ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל׃

responderunt Laban et Bathuel a Domino egressus est sermo non possumus extra placitum eius quicquam aliud tecum loqui

ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב׃

en Rebecca coram te est tolle eam et proficiscere et sit uxor filii domini tui sicut locutus est Dominus

הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדניך כאשר דבר יהוה׃

quod cum audisset puer Abraham adoravit in terra Dominum

ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחו ארצה ליהוה׃

prolatisque vasis argenteis et aureis ac vestibus dedit ea Rebeccae pro munere fratribus quoque eius et matri dona obtulit

ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת נתן לאחיה ולאמה׃

initoque convivio vescentes pariter et bibentes manserunt ibi surgens autem mane locutus est puer dimittite me ut vadam ad dominum meum

ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני׃

responderunt fratres eius et mater maneat puella saltem decem dies apud nos et postea proficiscetur

ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך׃

nolite ait me retinere quia Dominus direxit viam meam dimittite me ut pergam ad dominum meum

ויאמר אלהם אל תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני׃

dixerunt vocemus puellam et quaeramus ipsius voluntatem

ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את פיה׃

cumque vocata venisset sciscitati sunt vis ire cum homine isto quae ait vadam

ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך׃

dimiserunt ergo eam et nutricem illius servumque Abraham et comites eius

וישלחו את רבקה אחתם ואת מנקתה ואת עבד אברהם ואת אנשיו׃

inprecantes prospera sorori suae atque dicentes soror nostra es crescas in mille milia et possideat semen tuum portas inimicorum suorum

ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו׃

igitur Rebecca et puellae illius ascensis camelis secutae sunt virum qui festinus revertebatur ad dominum suum

ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את רבקה וילך׃

eo tempore Isaac deambulabat per viam quae ducit ad puteum cuius nomen est Viventis et videntis habitabat enim in terra australi

ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב׃

et egressus fuerat ad meditandum in agro inclinata iam die cumque levasset oculos vidit camelos venientes procul

ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים׃

Rebecca quoque conspecto Isaac descendit de camelo

ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל׃

et ait ad puerum quis est ille homo qui venit per agrum in occursum nobis dixit ei ipse est dominus meus at illa tollens cito pallium operuit se

ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס׃

servus autem cuncta quae gesserat narravit Isaac

ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה׃

qui introduxit eam in tabernaculum Sarrae matris suae et accepit uxorem et in tantum dilexit ut dolorem qui ex morte matris acciderat temperaret

ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו׃