Mark 8

In those days the multitude being very great, and having nothing to eat, Jesus called his disciples unto him, and saith unto them,

ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם׃

I have compassion on the multitude, because they have now been with me three days, and have nothing to eat:

נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל׃

And if I send them away fasting to their own houses, they will faint by the way: for divers of them came from far.

והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק׃

And his disciples answered him, From whence can a man satisfy these men with bread here in the wilderness?

ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם׃

And he asked them, How many loaves have ye? And they said, Seven.

וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע׃

And he commanded the people to sit down on the ground: and he took the seven loaves, and gave thanks, and brake, and gave to his disciples to set before them; and they did set them before the people.

ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם׃

And they had a few small fishes: and he blessed, and commanded to set them also before them.

ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה׃

So they did eat, and were filled: and they took up of the broken meat that was left seven baskets.

ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעת דודים׃

And they that had eaten were about four thousand: and he sent them away.

והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם׃

And straightway he entered into a ship with his disciples, and came into the parts of Dalmanutha.

אז ירד באניה עם תלמידיו ויבא אל גלילות דלמונתא׃

And the Pharisees came forth, and began to question with him, seeking of him a sign from heaven, tempting him.

ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו׃

And he sighed deeply in his spirit, and saith, Why doth this generation seek after a sign? verily I say unto you, There shall no sign be given unto this generation.

ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה׃

And he left them, and entering into the ship again departed to the other side.

ויעזב אותם וירד באניה וישב ויעבר אל עבר הים׃

Now the disciples had forgotten to take bread, neither had they in the ship with them more than one loaf.

וישכחו לקחת אתם לחם ולא היה להם באניה בלתי אם ככר לחם אחת׃

And he charged them, saying, Take heed, beware of the leaven of the Pharisees, and of the leaven of Herod.

ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס׃

And they reasoned among themselves, saying, It is because we have no bread.

ויחשבו ויאמרו איש אל רעהו על כי לחם אין אתנו׃

And when Jesus knew it, he saith unto them, Why reason ye, because ye have no bread? perceive ye not yet, neither understand? have ye your heart yet hardened?

וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם׃

Having eyes, see ye not? and having ears, hear ye not? and do ye not remember?

עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו׃

When I brake the five loaves among five thousand, how many baskets full of fragments took ye up? They say unto him, Twelve.

כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר׃

And when the seven among four thousand, how many baskets full of fragments took ye up? And they said, Seven.

ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה׃

And he said unto them, How is it that ye do not understand?

ויאמר אליהם איך לא תבינו׃

And he cometh to Bethsaida; and they bring a blind man unto him, and besought him to touch him.

ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו׃

And he took the blind man by the hand, and led him out of the town; and when he had spit on his eyes, and put his hands upon him, he asked him if he saw ought.

ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר׃

And he looked up, and said, I see men as trees, walking.

ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה׃

After that he put his hands again upon his eyes, and made him look up: and he was restored, and saw every man clearly.

ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק׃

And he sent him away to his house, saying, Neither go into the town, nor tell it to any in the town.

וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר׃

And Jesus went out, and his disciples, into the towns of Cæsarea Philippi: and by the way he asked his disciples, saying unto them, Whom do men say that I am?

ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל כפרי קיסרין של פילפוס ויהי בדרך וישאל את תלמידיו ויאמר אליהם מה אמרים עלי האנשים מי אני׃

And they answered, John the Baptist: but some say, Elias; and others, One of the prophets.

ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן הנביאים׃

And he saith unto them, But whom say ye that I am? And Peter answereth and saith unto him, Thou art the Christ.

וישאל אתם לאמר ואתם מה תאמרו עלי מי אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח׃

And he charged them that they should tell no man of him.

ויצו אתם בגערה לבלתי דבר עליו לאיש׃

And he began to teach them, that the Son of man must suffer many things, and be rejected of the elders, and of the chief priests, and scribes, and be killed, and after three days rise again.

ויחל ללמדם כי צריך בן האדם לענות הרבה וימאס על ידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויומת ומקצה שלשת ימים קום יקום׃

And he spake that saying openly. And Peter took him, and began to rebuke him.

והוא בגלוי דבר את הדבר הזה ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו׃

But when he had turned about and looked on his disciples, he rebuked Peter, saying, Get thee behind me, Satan: for thou savourest not the things that be of God, but the things that be of men.

ויפן אחריו ויבט את תלמידיו ויגער בפטרוס לאמר סור מעל פני השטן כי אין לבך לדברי האלהים כי אם לדברי האדם׃

And when he had called the people unto him with his disciples also, he said unto them, Whosoever will come after me, let him deny himself, and take up his cross, and follow me.

ויקרא אל העם ואל תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את צלבו וילך אחרי׃

For whosoever will save his life shall lose it; but whosoever shall lose his life for my sake and the gospel's, the same shall save it.

כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יושיענה׃

For what shall it profit a man, if he shall gain the whole world, and lose his own soul?

כי מה יסכן לאדם כי יקנה את כל העולם ונשחתה נפשו׃

Or what shall a man give in exchange for his soul?

או מה יתן איש פדיון נפשו׃

Whosoever therefore shall be ashamed of me and of my words in this adulterous and sinful generation; of him also shall the Son of man be ashamed, when he cometh in the glory of his Father with the holy angels.

כי כל איש אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה בדור הנאף והחוטא הזה אף הוא יהיה לחרפה לבן האדם בבואו בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים׃