Job 6

But Job answered and said,

ויען איוב ויאמר׃

Oh that my grief were throughly weighed, and my calamity laid in the balances together!

לו שקול ישקל כעשי והיתי במאזנים ישאו יחד׃

For now it would be heavier than the sand of the sea: therefore my words are swallowed up.

כי עתה מחול ימים יכבד על כן דברי לעו׃

For the arrows of the Almighty are within me, the poison whereof drinketh up my spirit: the terrors of God do set themselves in array against me.

כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני׃

Doth the wild ass bray when he hath grass? or loweth the ox over his fodder?

הינהק פרא עלי דשא אם יגעה שור על בלילו׃

Can that which is unsavoury be eaten without salt? or is there any taste in the white of an egg?

היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות׃

The things that my soul refused to touch are as my sorrowful meat.

מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי׃

Oh that I might have my request; and that God would grant me the thing that I long for!

מי יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה׃

Even that it would please God to destroy me; that he would let loose his hand, and cut me off!

ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני׃

Then should I yet have comfort; yea, I would harden myself in sorrow: let him not spare; for I have not concealed the words of the Holy One.

ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי לא כחדתי אמרי קדוש׃

What is my strength, that I should hope? and what is mine end, that I should prolong my life?

מה כחי כי איחל ומה קצי כי אאריך נפשי׃

Is my strength the strength of stones? or is my flesh of brass?

אם כח אבנים כחי אם בשרי נחוש׃

Is not my help in me? and is wisdom driven quite from me?

האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני׃

To him that is afflicted pity should be shewed from his friend; but he forsaketh the fear of the Almighty.

למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב׃

My brethren have dealt deceitfully as a brook, and as the stream of brooks they pass away;

אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעברו׃

Which are blackish by reason of the ice, and wherein the snow is hid:

הקדרים מני קרח עלימו יתעלם שלג׃

What time they wax warm, they vanish: when it is hot, they are consumed out of their place.

בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם׃

The paths of their way are turned aside; they go to nothing, and perish.

ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו׃

The troops of Tema looked, the companies of Sheba waited for them.

הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו למו׃

They were confounded because they had hoped; they came thither, and were ashamed.

בשו כי בטח באו עדיה ויחפרו׃

For now ye are nothing; ye see my casting down, and are afraid.

כי עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו׃

Did I say, Bring unto me? or, Give a reward for me of your substance?

הכי אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי׃

Or, Deliver me from the enemy's hand? or, Redeem me from the hand of the mighty?

ומלטוני מיד צר ומיד עריצים תפדוני׃

Teach me, and I will hold my tongue: and cause me to understand wherein I have erred.

הורוני ואני אחריש ומה שגיתי הבינו לי׃

How forcible are right words! but what doth your arguing reprove?

מה נמרצו אמרי ישר ומה יוכיח הוכח מכם׃

Do ye imagine to reprove words, and the speeches of one that is desperate, which are as wind?

הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נאש׃

Yea, ye overwhelm the fatherless, and ye dig a pit for your friend.

אף על יתום תפילו ותכרו על ריעכם׃

Now therefore be content, look upon me; for it is evident unto you if I lie.

ועתה הואילו פנו בי ועל פניכם אם אכזב׃

Return, I pray you, let it not be iniquity; yea, return again, my righteousness is in it.

שבו נא אל תהי עולה ושבי עוד צדקי בה׃

Is there iniquity in my tongue? cannot my taste discern perverse things?

היש בלשוני עולה אם חכי לא יבין הוות׃