Job 7

Is there not an appointed time to man upon earth? are not his days also like the days of an hireling?

הלא צבא לאנוש על ארץ וכימי שכיר ימיו׃

As a servant earnestly desireth the shadow, and as an hireling looketh for the reward of his work:

כעבד ישאף צל וכשכיר יקוה פעלו׃

So am I made to possess months of vanity, and wearisome nights are appointed to me.

כן הנחלתי לי ירחי שוא ולילות עמל מנו לי׃

When I lie down, I say, When shall I arise, and the night be gone? and I am full of tossings to and fro unto the dawning of the day.

אם שכבתי ואמרתי מתי אקום ומדד ערב ושבעתי נדדים עדי נשף׃

My flesh is clothed with worms and clods of dust; my skin is broken, and become loathsome.

לבש בשרי רמה וגיש עפר עורי רגע וימאס׃

My days are swifter than a weaver's shuttle, and are spent without hope.

ימי קלו מני ארג ויכלו באפס תקוה׃

O remember that my life is wind: mine eye shall no more see good.

זכר כי רוח חיי לא תשוב עיני לראות טוב׃

The eye of him that hath seen me shall see me no more: thine eyes are upon me, and I am not.

לא תשורני עין ראי עיניך בי ואינני׃

As the cloud is consumed and vanisheth away: so he that goeth down to the grave shall come up no more.

כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה׃

He shall return no more to his house, neither shall his place know him any more.

לא ישוב עוד לביתו ולא יכירנו עוד מקמו׃

Therefore I will not refrain my mouth; I will speak in the anguish of my spirit; I will complain in the bitterness of my soul.

גם אני לא אחשך פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי׃

Am I a sea, or a whale, that thou settest a watch over me?

הים אני אם תנין כי תשים עלי משמר׃

When I say, My bed shall comfort me, my couch shall ease my complaint;

כי אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי׃

Then thou scarest me with dreams, and terrifiest me through visions:

וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני׃

So that my soul chooseth strangling, and death rather than my life.

ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי׃

I loathe it; I would not live alway: let me alone; for my days are vanity.

מאסתי לא לעלם אחיה חדל ממני כי הבל ימי׃

What is man, that thou shouldest magnify him? and that thou shouldest set thine heart upon him?

מה אנוש כי תגדלנו וכי תשית אליו לבך׃

And that thou shouldest visit him every morning, and try him every moment?

ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו׃

How long wilt thou not depart from me, nor let me alone till I swallow down my spittle?

כמה לא תשעה ממני לא תרפני עד בלעי רקי׃

I have sinned; what shall I do unto thee, O thou preserver of men? why hast thou set me as a mark against thee, so that I am a burden to myself?

חטאתי מה אפעל לך נצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא׃

And why dost thou not pardon my transgression, and take away mine iniquity? for now shall I sleep in the dust; and thou shalt seek me in the morning, but I shall not be.

ומה לא תשא פשעי ותעביר את עוני כי עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני׃