Job 17

My breath is corrupt, my days are extinct, the graves are ready for me.
רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי׃
Are there not mockers with me? and doth not mine eye continue in their provocation?
אם לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני׃
Lay down now, put me in a surety with thee; who is he that will strike hands with me?
שימה נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע׃
For thou hast hid their heart from understanding: therefore shalt thou not exalt them.
כי לבם צפנת משכל על כן לא תרמם׃
He that speaketh flattery to his friends, even the eyes of his children shall fail.
לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה׃
He hath made me also a byword of the people; and aforetime I was as a tabret.
והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה׃
Mine eye also is dim by reason of sorrow, and all my members are as a shadow.
ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם׃
Upright men shall be astonied at this, and the innocent shall stir up himself against the hypocrite.
ישמו ישרים על זאת ונקי על חנף יתערר׃
The righteous also shall hold on his way, and he that hath clean hands shall be stronger and stronger.
ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יסיף אמץ׃
But as for you all, do ye return, and come now: for I cannot find one wise man among you.
ואולם כלם תשבו ובאו נא ולא אמצא בכם חכם׃
My days are past, my purposes are broken off, even the thoughts of my heart.
ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי׃
They change the night into day: the light is short because of darkness.
לילה ליום ישימו אור קרוב מפני חשך׃
If I wait, the grave is mine house: I have made my bed in the darkness.
אם אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי׃
I have said to corruption, Thou art my father: to the worm, Thou art my mother, and my sister.
לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה׃
And where is now my hope? as for my hope, who shall see it?
ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה׃
They shall go down to the bars of the pit, when our rest together is in the dust.
בדי שאל תרדנה אם יחד על עפר נחת׃