Job 7

הלא צבא לאנוש על ארץ וכימי שכיר ימיו׃

CIERTAMENTE tiempo limitado tiene el hombre sobre la tierra, Y sus días son como los días del jornalero.

כעבד ישאף צל וכשכיר יקוה פעלו׃

Como el siervo anhela la sombra, Y como el jornalero espera el reposo de su trabajo:

כן הנחלתי לי ירחי שוא ולילות עמל מנו לי׃

Así poseo yo meses de vanidad, Y noches de trabajo me dieron por cuenta.

אם שכבתי ואמרתי מתי אקום ומדד ערב ושבעתי נדדים עדי נשף׃

Cuando estoy acostado, digo: ¿Cuándo me levantaré? Y mide mi corazón la noche, Y estoy harto de devaneos hasta el alba.

לבש בשרי רמה וגיש עפר עורי רגע וימאס׃

Mi carne está vestida de gusanos, y de costras de polvo; Mi piel hendida y abominable.

ימי קלו מני ארג ויכלו באפס תקוה׃

Y mis días fueron más ligeros que la lanzadera del tejedor, Y fenecieron sin esperanza.

זכר כי רוח חיי לא תשוב עיני לראות טוב׃

Acuérdate que mi vida es viento, Y que mis ojos no volverán á ver el bien.

לא תשורני עין ראי עיניך בי ואינני׃

Los ojos de los que me ven, no me verán más: Tus ojos sobre mí, y dejaré de ser.

כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה׃

La nube se consume, y se va: Así el que desciende al sepulcro no subirá;

לא ישוב עוד לביתו ולא יכירנו עוד מקמו׃

No tornará más á su casa, Ni su lugar le conocerá más.

גם אני לא אחשך פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי׃

Por tanto yo no reprimiré mi boca; Hablaré en la angustia de mi espíritu, Y quejaréme con la amargura de mi alma.

הים אני אם תנין כי תשים עלי משמר׃

¿Soy yo la mar, ó ballena, Que me pongas guarda?

כי אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי׃

Cuando digo: Mi cama me consolará, Mi cama atenuará mis quejas;

וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני׃

Entonces me quebrantarás con sueños, Y me turbarás con visiones.

ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי׃

Y así mi alma tuvo por mejor el ahogamiento, Y quiso la muerte más que mis huesos.

מאסתי לא לעלם אחיה חדל ממני כי הבל ימי׃

Aburríme: no he de vivir yo para siempre; Déjame, pues que mis días son vanidad.

מה אנוש כי תגדלנו וכי תשית אליו לבך׃

¿Qué es el hombre, para que lo engrandezcas, Y que pongas sobre él tu corazón,

ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו׃

Y lo visites todas las mañanas, Y todos los momentos lo pruebes?

כמה לא תשעה ממני לא תרפני עד בלעי רקי׃

¿Hasta cuándo no me dejarás, Ni me soltarás hasta que trague mi saliva?

חטאתי מה אפעל לך נצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא׃

Pequé, ¿qué te haré, oh Guarda de los hombres? ¿Por qué me has puesto contrario á ti, Y que á mí mismo sea pesado?

ומה לא תשא פשעי ותעביר את עוני כי עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני׃

¿Y por qué no quitas mi rebelión, y perdonas mi iniquidad? Porque ahora dormiré en el polvo, Y si me buscares de mañana, ya no seré.