Mark 8

ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם׃

I de samme dager, da det atter var meget folk, og de ikke hadde noget å ete, kalte han sine disipler til sig og sa til dem:

נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל׃

Jeg ynkes inderlig over folket; for de har alt vært hos mig i tre dager, og de har ikke noget å ete;

והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק׃

og lar jeg dem fare fastende hjem, vil de vansmekte på veien; nogen av dem er jo kommet langveisfra.

ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם׃

Og hans disipler svarte ham: Hvorfra kan nogen få brød nok til å mette disse her i ørkenen?

וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע׃

Og han spurte dem: Hvor mange brød har I? De sa: Syv.

ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם׃

Da bød han folket sette sig ned på jorden, og han tok de syv brød, takket og brøt dem og gav dem til sine disipler, forat de skulde dele dem ut; og de delte ut til folket.

ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה׃

Og de hadde nogen få småfisker, og han velsignet dem og bød at også de skulde deles ut.

ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעת דודים׃

Og de åt og blev mette; og de tok op det som blev tilovers av stykkene, syv kurver.

והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם׃

Men de var omkring fire tusen. Og han lot dem fare.

אז ירד באניה עם תלמידיו ויבא אל גלילות דלמונתא׃

Og straks gikk han ut i båten med sine disipler, og kom til landet ved Dalmanuta.

ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו׃

Og fariseerne kom der ut og begynte å tviste med ham, idet de krevde et tegn fra himmelen av ham for å friste ham.

ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה׃

Og han sukket i sin ånd og sa: Hvorfor krever denne slekt tegn? Sannelig sier jeg eder: Ikke skal det gis denne slekt noget tegn.

ויעזב אותם וירד באניה וישב ויעבר אל עבר הים׃

Og han forlot dem og gikk atter i båten, og fór over til hin side.

וישכחו לקחת אתם לחם ולא היה להם באניה בלתי אם ככר לחם אחת׃

Og de hadde glemt å ta brød med, og hadde ikke mere enn et eneste brød med sig i båten.

ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס׃

Og han bød dem: Se eder for, ta eder i vare for fariseernes surdeig og for Herodes' surdeig!

ויחשבו ויאמרו איש אל רעהו על כי לחם אין אתנו׃

Og de talte sig imellem: Det er fordi vi ikke har brød med.

וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם׃

Og da han merket det, sa han til dem: Hvorfor taler I med hverandre om at I ikke har brød med? Skjønner og forstår I ennu ikke? Er eders hjerte forherdet?

עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו׃

Har I øine og ser ikke, har I ører og hører ikke? Kommer I ikke i hu

כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר׃

da jeg brøt de fem brød til de fem tusen, hvor mange kurver fulle av stykker I da tok op? De sa til ham: Tolv.

ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה׃

Og da jeg brøt de syv til de fire tusen, hvor mange kurver fulle av stykker tok I da op? De sa: Syv.

ויאמר אליהם איך לא תבינו׃

Og han sa til dem: Hvorledes går det da til at I ennu ikke forstår?

ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו׃

Og de kom til Betsaida. Og de førte en blind til ham og bad ham røre ved ham.

ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר׃

Og han tok den blinde ved hånden og førte ham utenfor byen, og han spyttet i hans øine og la sine hender på ham, og spurte ham om han så noget.

ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה׃

Og han så op og sa: Jeg kan se mennesker; for jeg ser folk gå omkring likesom trær.

ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק׃

Så la han atter sine hender på hans øine, og han så klart, og han blev helbredet og kunde se alt tydelig på frastand.

וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר׃

Og han sendte ham hjem til hans hus og sa: Du skal ikke gå inn i byen eller si det til nogen i byen.

ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל כפרי קיסרין של פילפוס ויהי בדרך וישאל את תלמידיו ויאמר אליהם מה אמרים עלי האנשים מי אני׃

Og Jesus og hans disipler gikk ut til byene omkring Cesarea Filippi; og på veien spurte han sine disipler og sa til dem: Hvem sier folk at jeg er?

ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן הנביאים׃

De svarte ham: Nogen sier døperen Johannes, og andre Elias, andre igjen en av profetene.

וישאל אתם לאמר ואתם מה תאמרו עלי מי אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח׃

Og han spurte dem: Men I, hvem sier I at jeg er? Peter svarte og sa til ham: Du er Messias.

ויצו אתם בגערה לבלתי דבר עליו לאיש׃

Og han bød dem strengt at de ikke skulde si dette om ham til nogen.

ויחל ללמדם כי צריך בן האדם לענות הרבה וימאס על ידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויומת ומקצה שלשת ימים קום יקום׃

Og han begynte å lære dem at Menneskesønnen skulde lide meget og forkastes av de eldste og yppersteprestene og de skriftlærde og ihjelslåes og opstå tre dager efter.

והוא בגלוי דבר את הדבר הזה ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו׃

Og han talte rent ut om det. Da tok Peter ham til side og begynte å irettesette ham.

ויפן אחריו ויבט את תלמידיו ויגער בפטרוס לאמר סור מעל פני השטן כי אין לבך לדברי האלהים כי אם לדברי האדם׃

Men han vendte sig om og så på sine disipler og irettesatte Peter og sa: Vik bak mig, Satan! for du har ikke sans for det som hører Gud til, men bare for det som hører menneskene til.

ויקרא אל העם ואל תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את צלבו וילך אחרי׃

Og han kalte folket til sig tillikemed sine disipler og sa til dem: Den som vil følge efter mig, han må fornekte sig selv og ta sitt kors op og følge mig.

כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יושיענה׃

For den som vil berge sitt liv, skal miste det; men den som mister sitt liv for min skyld og for evangeliets skyld, han skal berge det.

כי מה יסכן לאדם כי יקנה את כל העולם ונשחתה נפשו׃

For hvad gagner det et menneske om han vinner den hele verden og tar skade på sin sjel?

או מה יתן איש פדיון נפשו׃

For hvad kan vel et menneske gi til vederlag for sin sjel?

כי כל איש אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה בדור הנאף והחוטא הזה אף הוא יהיה לחרפה לבן האדם בבואו בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים׃

For den som skammer sig ved mig og mine ord i denne utro og syndige slekt, ham skal også Menneskesønnen skamme sig ved når han kommer i sin Faders herlighet med de hellige engler.