Mark 7

ויקהלו אליו הפרושים ומן הסופרים אשר באו מירושלים׃

Og fariseerne og nogen av de skriftlærde, som var kommet fra Jerusalem, samlet sig om ham.

ויהי כראותם מתלמידיו אכלים לחם בטמאת ידיהם בלא נטילה ויוכיחו אתם׃

Og de fikk se at nogen av hans disipler åt med vanhellige, det er uvaskede, hender;

כי הפרושים וכל היהודים לא יאכלו בלתי את רחצו את ידיהם עד הפרק באחזם בקבלת הזקנים׃

fariseerne og alle jøder eter ikke uten at de først omhyggelig har vasket hendene, for de holder fast ved de gamles vedtekt,

ואת אשר מן השוק אינם אכלים בלא טבילה ועוד דברים אחרים רבים אשר קבלו לשמר כמו טבילת כסות וכדים ויורות ומטות׃

og når de kommer fra torvet, eter de ikke før de har vasket sig, og det er meget annet som de har vedtatt å holde: vaskninger av beger og krus og kobberkar og benker.

וישאלו אותו הפרושים והסופרים מדוע תלמידיך אינם נהגים על פי קבלת הזקנים כי אכלים לחם בלא נטבילת ידים׃

Og fariseerne og de skriftlærde spurte ham: Hvorfor følger ikke dine disipler de gamles vedtekt, men eter med vanhellige hender?

ויען ויאמר אליהם היטב נבא ישעיהו עליכם החנפים ככתוב העם הזה בשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃

Men han sa til dem: Rett spådde Esaias om eder, I hyklere, således som skrevet er: Dette folk ærer mig med lebene, men deres hjerte er langt borte fra mig;

ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃

men de dyrker mig forgjeves, idet de lærer lærdommer som er menneskebud.

כי עזבתם את מצות אלהים לאחז בקבלת בני אדם טבילות כדים וכסות וכאלה רבות אתם עשים׃

I forlater Guds bud og holder fast ved menneskers vedtekt.

ויאמר אליהם מה יפה עשיתם אשר בטלתם את מצות האלהים כדי שתשמרו את קבלתכם׃

Og han sa til dem: Det er riktig vakkert at I gjør Guds bud til intet for å holde eders vedtekt.

כי משה אמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃

For Moses har sagt: Hedre din far og din mor, og: Den som banner far eller mor, skal visselig dø;

ואתם אמרים איש כי יאמר לאביו ולאמו קרבן פרושו מתנה לאלהים כל מה שאתה נהנה לי׃

men I sier: Om et menneske sier til far eller mor: Det du skulde ha hatt til hjelp av mig, det skal være en korban, det er en gave til templet,

ולא תניחו לו לעשות עוד מאומה לאביו ולאמו׃

så lar I ham ikke lenger få lov til å gjøre noget for far eller mor,

ותפרו את דבר האלהים על ידי קבלתכם אשר קבלתם והרבה כאלה אתם עשים׃

og således gjør I Guds ord til intet ved eders vedtekt, som I har pålagt menneskene. Og meget av samme slag gjør I.

ויקרא אל כל העם ויאמר אליהם שמעו אלי כלכם והבינו׃

Og han kalte atter folket til sig og sa til dem: Hør på mig alle, og forstå hvad jeg sier!

אין דבר מחוץ לאדם אשר יוכל לטמא אותו בבאו אל קרבו כי אם הדברים היוצאים ממנו המה יטמאו את האדם׃

Det er intet utenfor mennesket som kan gjøre ham uren når det kommer inn i ham; men det som går ut av mennesket, det er det som gjør mennesket urent.

כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

Om nogen har ører å høre med, han høre!

ויהי כאשר שב הביתה מן ההמון וישאלהו תלמידיו על דבר המשל׃

Og da han var kommet inn i et hus, bort fra folket, spurte hans disipler ham om denne lignelse.

ויאמר אליהם האף אתם חסרי בינה הלא תשכילו כי כל הבא את תוך האדם מחוצה לו לא יטמאנו׃

Og han sa til dem: Er da også I så uforstandige? Skjønner I ikke at intet som kommer inn i mennesket utenfra, kan gjøre ham uren?

כי לא יבוא אל לבו כי אם אל כרשו ויצא למוצאות להבר כל אכל׃

Det kommer jo ikke inn i hans hjerte, mere bare i hans buk, og går ut den naturlige vei, hvorved all mat blir renset.

ויאמר היצא מן האדם הוא מטמא את האדם׃

Men han sa: Det som går ut av mennesket, det er det som gjør mennesket urent.

]22-12[ כי מתוך לב האדם יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות וצרות עין וגדוף וזדון וסכלות׃

For innenfra, fra menneskenes hjerte, kommer de onde tanker: utukt, tyveri, mord,

]22-12[׃

hor, havesyke, ondskap, svik, skamløshet, ondt øie, bespottelse, overmot, uforstand.

כל הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות ומטמאות אתו׃

Alle disse onde ting kommer ut innenfra og gjør mennesket urent.

ויקם משם וילך לו אל גבולות צור וצידון ובבואו הביתה לא אבה כי יודע לאיש ולא יכל להסתר׃

Og han stod op og gikk bort derfra til Tyrus' og Sidons landemerker. Og han gikk inn i et hus, og vilde ikke at nogen skulde få vite det, og det kunde dog ikke holdes skjult;

כי אשה אשר רוח טמאה נכנסה בבתה הקטנה שמעה את שמעו ותבא ותפל לרגליו׃

men en kvinne hvis datter hadde en uren ånd, hadde fått høre om ham, og kom straks og falt ned for hans føtter.

והאשה יונית וארץ מולדתה כנען אשר לסוריא ותבקש ממנו לגרש אר השד מבתה׃

Men kvinnen var en hedensk kvinne, syrofønikisk av ætt; og hun bad ham at han vilde drive den onde ånd ut av hennes datter.

ויאמר אליה ישוע הניחו לשבע בראשונה הבנים כי לא טוב לקחת לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃

Og han sa til henne: La først barna bli mette! for det er ikke vakkert å ta brødet fra barna og kaste det for de små hunder.

ותען ותאמר אליו כן אדני אבל גם צעירי הכלבים יאכלו תחת השלחן מפרורי לחם הבנים׃

Men hun svarte ham: Det er sant, Herre! de små hunder eter jo under bordet av barnas smuler.

ויאמר אליה בגלל דברך זה לכי לך יצא השד מבתך׃

Og han sa til henne: For dette ords skyld sier jeg dig: Gå bort! Den onde ånd er faret ut av din datter.

ותבא אל ביתה ותמצא את הילדה משכבת על חמטה והשד יצא ממנה׃

Og hun gikk bort til sitt hus og fant at barnet lå på sengen, og at den onde ånd var faret ut.

וישב ויצא מגבול צור וצידון ויבא אל ים הגליל בתוך גבול עשר הערים׃

Og da han gikk ut igjen fra Tyrus' landemerker, kom han gjennem Sidon til den Galileiske Sjø, midt igjennem Dekapolis-landet.

ויביאו אליו איש אשר היה חרש ואלם ויתחננו לו לשום עליו את ידו׃

Og de førte til ham en mann som var døv og hadde ondt for å tale, og de bad ham legge sin hånd på ham.

ויקח אתו לבדו מקרב ההמון וישם את אצבעותיו באזניו וירק ויגע על לשנו׃

Og han tok ham avsides fra folket, og stakk sine fingrer i hans ører og spyttet og rørte ved hans tunge,

ויבט השמימה ויאנח ויאמר אליו אפתח ופרושו הפתח׃

og så op mot himmelen, sukket og sa til ham: Effata! det er: lat dig op!

וברגע נפתחו אזניו ויתר קשר לשונו וידבר בשפה ברורה׃

Og straks blev hans ører oplatt, og hans tunges bånd blev løst, og han talte rent.

ויזהר אותם כי לא יספרו לאיש וכאשר יזהירם כן ירבו להכריז׃

Og han forbød dem å si det til nogen; men jo mere han forbød dem det, dess mere kunngjorde de det.

וישתוממו עד מאד ויאמרו את הכל עשה יפה גם החרשים הוא עשה לשמעים גם האלמים למדברים׃

Og de var overvettes forundret og sa: Han har gjort alle ting vel; både gjør han at de døve hører, og at de målløse taler.