Luke 15

ויהי בקרב אליו כל המוכסים והחטאים לשמע אותו׃

Then drew near unto him all the publicans and sinners for to hear him.

וילונו הפרושים והסופרים לאמר הנה זה מקבל את החטאים ואכל אתם׃

And the Pharisees and scribes murmured, saying, This man receiveth sinners, and eateth with them.

וידבר אליהם את המשל הזה לאמר׃

And he spake this parable unto them, saying,

מי זה האיש מכם אשר לו מאה כבשים ואבד לו אחד מהם ולא יטוש את התשעים ותשעה במדבר והלך אחרי האבד עד כי ימצאהו׃

What man of you, having an hundred sheep, if he lose one of them, doth not leave the ninety and nine in the wilderness, and go after that which is lost, until he find it?

והיה כמצאו אתו ישימנו על כתפיו בשמחה׃

And when he hath found it, he layeth it on his shoulders, rejoicing.

ובא אל ביתו וקרא לאהביו ולשכניו יחד לאמר שמחו אתי כי מצאתי את שיי האבד׃

And when he cometh home, he calleth together his friends and neighbours, saying unto them, Rejoice with me; for I have found my sheep which was lost.

אני אמר לכם כי כן תהיה שמחה בשמים על חוטא אחד השב יותר מעל תשעים ותשעה צדיקים אשר לא יצטרכו לתשובה׃

I say unto you, that likewise joy shall be in heaven over one sinner that repenteth, more than over ninety and nine just persons, which need no repentance.

או מי האשה אשר לה עשרה דרכמונים ואבד לה דרכמון אחד ולא תדליק נר ותטאטא את הבית ותחפש היטב עד כי תמצאהו׃

Either what woman having ten pieces of silver, if she lose one piece, doth not light a candle, and sweep the house, and seek diligently till she find it?

והיה כמצאה אותו תקרא לרעותיה ולשכנותיה לאמר שמחנה אתי כי מצאתי את הדרכמון אשר אבד לי׃

And when she hath found it, she calleth her friends and her neighbours together, saying, Rejoice with me; for I have found the piece which I had lost.

כן אני אמר לכם תהיה שמחה לנפי מלאכי אלהים על חוטא אחד אשר שב מחטאו׃

Likewise, I say unto you, there is joy in the presence of the angels of God over one sinner that repenteth.

ויאמר איש אחד היו לו שני בנים׃

And he said, A certain man had two sons:

ויאמר הצעיר אל אביו אבי תנה לי את חלק הרכוש אשר יפל לי ויחלק להם את הנחלה׃

And the younger of them said to his father, Father, give me the portion of goods that falleth to me. And he divided unto them his living.

ויהי מקץ ימים ויאסף הבן הצעיר את הכל וילך אל ארץ רחוקה ושם פזר את רכשו וילך בדרך סובאים וזוללים׃

And not many days after the younger son gathered all together, and took his journey into a far country, and there wasted his substance with riotous living.

ואחרי כלותו את הכל היה רעב חזק בארץ ההיא ויחל להיות חסר לחם׃

And when he had spent all, there arose a mighty famine in that land; and he began to be in want.

וילך וידבק באחד מבני המדינה בארץ ההיא וישלח אותו אל שדותיו לרעות חזירים׃

And he went and joined himself to a citizen of that country; and he sent him into his fields to feed swine.

ויתאו למלא את בטנו בחרובים אשר יאכלו החזירים ואין נתן לו׃

And he would fain have filled his belly with the husks that the swine did eat: and no man gave unto him.

וישב אל לבו ויאמר מה רבו שכירי אבי ויש להם לחם לשבע ואני אבד ברעב׃

And when he came to himself, he said, How many hired servants of my father's have bread enough and to spare, and I perish with hunger!

אקומה נא ואלכה אל אבי ואמר אליו אבי חטאתי לשמים ולפניך׃

I will arise and go to my father, and will say unto him, Father, I have sinned against heaven, and before thee,

ונקלתי מהקרא עוד בנך שימני כאשר שכיריך׃

And am no more worthy to be called thy son: make me as one of thy hired servants.

ויקם ויבא אל אביו עודנו מרחוק ואביו ראהו ויהמו מעיו וירץ ויפל על צואריו וישקהו׃

And he arose, and came to his father. But when he was yet a great way off, his father saw him, and had compassion, and ran, and fell on his neck, and kissed him.

ויאמר אליו הבן אבי חטאתי לשמים ולפניך ואני נקלתי מהקרא עוד בנך׃

And the son said unto him, Father, I have sinned against heaven, and in thy sight, and am no more worthy to be called thy son.

ויאמר האב אל עבדיו הוציאו את השמלה הטובה מכלן והלבישהו ותנו טבעת על ידו ונעלים ברגליו׃

But the father said to his servants, Bring forth the best robe, and put it on him; and put a ring on his hand, and shoes on his feet:

והביאו את עגל המרבק וטבחו אתו ונאכלה ונשמח׃

And bring hither the fatted calf, and kill it; and let us eat, and be merry:

כי זה בני היה מת ויחי ואובד היה וימצא ויחלו לשמח׃

For this my son was dead, and is alive again; he was lost, and is found. And they began to be merry.

ובנו הגדול היה בשדה ויהי כאשר בא ויקרב אל הבית וישמע קול זמרה ומחלות׃

Now his elder son was in the field: and as he came and drew nigh to the house, he heard musick and dancing.

ויקרא אל אחד הנערים וישאל מה זאת׃

And he called one of the servants, and asked what these things meant.

ויאמר אליו כי בא אחיך ויטבח אביך את עגל המרבק על אשר הושב לו שלם׃

And he said unto him, Thy brother is come; and thy father hath killed the fatted calf, because he hath received him safe and sound.

ויחר לו ולא אבה לבוא הביתה ויצא אביו וידבר על לבו׃

And he was angry, and would not go in: therefore came his father out, and intreated him.

ויען ויאמר אל אביו הנה זה שנים רבות אני עבד אתך ומימי לא עברתי את מצותך ומימי לא נתת לי גדי למען אשיש עם רעי׃

And he answering said to his father, Lo, these many years do I serve thee, neither transgressed I at any time thy commandment: and yet thou never gavest me a kid, that I might make merry with my friends:

ויבא בנך זה אשר בלע את נחלתך עם הזנות ותזבח לו את עגל המרבק׃

But as soon as this thy son was come, which hath devoured thy living with harlots, thou hast killed for him the fatted calf.

ויאמר אליו בני אתה תמיד עמדי וכל אשר לי לך הוא׃

And he said unto him, Son, thou art ever with me, and all that I have is thine.

אבל נכון לשוש ולשמח כי אחיך זה היה מת ויחי ואבד היה וימצא׃

It was meet that we should make merry, and be glad: for this thy brother was dead, and is alive again; and was lost, and is found.