Luke 14

ויהי בבאו בשבת אל בית אחד מראשי הפרושים לאכל לחם והמה ארבים לו׃

And it came to pass, as he went into the house of one of the chief Pharisees to eat bread on the sabbath day, that they watched him.

והנה איש אחד לפניו אשר גופו צבה ממים׃

And, behold, there was a certain man before him which had the dropsy.

ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו׃

And Jesus answering spake unto the lawyers and Pharisees, saying, Is it lawful to heal on the sabbath day?

ויאחז בו וירפאהו וישלחהו׃

And they held their peace. And he took him, and healed him, and let him go;

ויען ויאמר אליהם מי מכם אשר חמרו או שורו יפול אל הבאר ולא ימהר להעלותו ביום השבת׃

And answered them, saying, Which of you shall have an ass or an ox fallen into a pit, and will not straightway pull him out on the sabbath day?

ולא יכלו להשיב על זאת דבר׃

And they could not answer him again to these things.

וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם׃

And he put forth a parable to those which were bidden, when he marked how they chose out the chief rooms; saying unto them,

כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך׃

When thou art bidden of any man to a wedding, sit not down in the highest room; lest a more honourable man than thou be bidden of him;

ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון׃

And he that bade thee and him come and say to thee, Give this man place; and thou begin with shame to take the lowest room.

אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך׃

But when thou art bidden, go and sit down in the lowest room; that when he that bade thee cometh, he may say unto thee, Friend, go up higher: then shalt thou have worship in the presence of them that sit at meat with thee.

כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃

For whosoever exalteth himself shall be abased; and he that humbleth himself shall be exalted.

וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום׃

Then said he also to him that bade him, When thou makest a dinner or a supper, call not thy friends, nor thy brethren, neither thy kinsmen, nor thy rich neighbours; lest they also bid thee again, and a recompence be made thee.

אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים׃

But when thou makest a feast, call the poor, the maimed, the lame, the blind:

ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים׃

And thou shalt be blessed; for they cannot recompense thee: for thou shalt be recompensed at the resurrection of the just.

וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים׃

And when one of them that sat at meat with him heard these things, he said unto him, Blessed is he that shall eat bread in the kingdom of God.

והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים׃

Then said he unto him, A certain man made a great supper, and bade many:

וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל׃

And sent his servant at supper time to say to them that were bidden, Come; for all things are now ready.

ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני׃

And they all with one consent began to make excuse. The first said unto him, I have bought a piece of ground, and I must needs go and see it: I pray thee have me excused.

ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני׃

And another said, I have bought five yoke of oxen, and I go to prove them: I pray thee have me excused.

ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא׃

And another said, I have married a wife, and therefore I cannot come.

ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים׃

So that servant came, and shewed his lord these things. Then the master of the house being angry said to his servant, Go out quickly into the streets and lanes of the city, and bring in hither the poor, and the maimed, and the halt, and the blind.

ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום׃

And the servant said, Lord, it is done as thou hast commanded, and yet there is room.

ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי׃

And the lord said unto the servant, Go out into the highways and hedges, and compel them to come in, that my house may be filled.

כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי׃

For I say unto you, That none of those men which were bidden shall taste of my supper.

והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם׃

And there went great multitudes with him: and he turned, and said unto them,

איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו ואף גם את נפשו לא יוכל להיות תלמידי׃

If any man come to me, and hate not his father, and mother, and wife, and children, and brethren, and sisters, yea, and his own life also, he cannot be my disciple.

ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי׃

And whosoever doth not bear his cross, and come after me, cannot be my disciple.

כי מי מכם החפץ לבנות מגדל הלא ישב בראשונה ויחשב את ההוצאות אם השג תשיג ידו להשלימו׃

For which of you, intending to build a tower, sitteth not down first, and counteth the cost, whether he have sufficient to finish it?

פן ישים את היסוד ולא יוכל לכלותו והיה כל הראים יקומו להלעיג לו לאמר׃

Lest haply, after he hath laid the foundation, and is not able to finish it, all that behold it begin to mock him,

כי זה האיש החל לבנות ולא יכל לכלות׃

Saying, This man began to build, and was not able to finish.

אז מי הוא המלך הקם להתגרות מלחמה במלך אחר ולא ישב בראשונה ויתיעץ אם יוכל בעשרת אלפים לערך לקראת הבא עליו בעשרים אלף׃

Or what king, going to make war against another king, sitteth not down first, and consulteth whether he be able with ten thousand to meet him that cometh against him with twenty thousand?

ואם לא ושלח אליו מלאכים בעודנו רחוק לבקש שלום׃

Or else, while the other is yet a great way off, he sendeth an ambassage, and desireth conditions of peace.

ככה כל איש מכם אשר לא נפטר מכל רכושו לא יוכל להיות תלמידי׃

So likewise, whosoever he be of you that forsaketh not all that he hath, he cannot be my disciple.

טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן׃

Salt is good: but if the salt have lost his savour, wherewith shall it be seasoned?

לא יצלח גם לאדמה גם לדמן החוצה ישליכהו מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

It is neither fit for the land, nor yet for the dunghill; but men cast it out. He that hath ears to hear, let him hear.