Luke 16

ויאמר גם אל תלמידיו איש עשיר היה ולו פקיד על ביתו וילשינהו אליו באמרם כי מפזר הוא את קניניך׃

And he said also unto his disciples, There was a certain rich man, which had a steward; and the same was accused unto him that he had wasted his goods.

ויקרא אתו ויאמר אליו מה זאת שמעתי עליך תן חשבון פקדתך כי לא תוכל להיות עוד פקיד׃

And he called him, and said unto him, How is it that I hear this of thee? give an account of thy stewardship; for thou mayest be no longer steward.

ויאמר הפקיד בלבו מה אעשה כי יקח אדני ממני את הפקדה לעדר לא אוכל ולשאל על הפתחים אני בוש׃

Then the steward said within himself, What shall I do? for my lord taketh away from me the stewardship: I cannot dig; to beg I am ashamed.

ידעתי מה אעשה למען יאספוני אל בתיהם בעת אוסר מפקדתי׃

I am resolved what to do, that, when I am put out of the stewardship, they may receive me into their houses.

ויקרא אל כל איש אשר נשה בהם אדניו וישאל את הראשון כמה אתה חיב לאדני׃

So he called every one of his lord's debtors unto him, and said unto the first, How much owest thou unto my lord?

ויאמר מאת בתי שמן ויאמר אליו קח את שטרך ומהר שב וכתבת חמשים׃

And he said, An hundred measures of oil. And he said unto him, Take thy bill, and sit down quickly, and write fifty.

ואל אחר אמר כמה אתה חיב ויאמר מאת כר חטים ויאמר קח את שטרך וכתב שמנים׃

Then said he to another, And how much owest thou? And he said, An hundred measures of wheat. And he said unto him, Take thy bill, and write fourscore.

וישבח האדון את פקיד העולה על אשר הערים לעשות כי בני העולם הזה ערומים הם בדורם מבני האור׃

And the lord commended the unjust steward, because he had done wisely: for the children of this world are in their generation wiser than the children of light.

וגם אני אמר לכם עשו לכם אהבים בממון העולה למען בעת כלתו יאספו אתכם אל משכנות עולם׃

And I say unto you, Make to yourselves friends of the mammon of unrighteousness; that, when ye fail, they may receive you into everlasting habitations.

הנאמן במעט מזער נאמן גם בהרבה והמעול במעט מזער מעול גם בהרבה׃

He that is faithful in that which is least is faithful also in much: and he that is unjust in the least is unjust also in much.

לכן אם בממון העולה לא הייתם נאמנים את האמתי מי יפקיד בידכם׃

If therefore ye have not been faithful in the unrighteous mammon, who will commit to your trust the true riches?

ואם בדבר אשר לאחרים לא הייתם נאמנים את אשר לכם מי יתן לכם׃

And if ye have not been faithful in that which is another man's, who shall give you that which is your own?

אין עבד אשר יוכל לעבד שני אדנים כי ישנא את האחד ויאהב את האחר או ידבק באחד ואת האחר יבזה לא תוכלו עבד את האלהים ואת הממון׃

No servant can serve two masters: for either he will hate the one, and love the other; or else he will hold to the one, and despise the other. Ye cannot serve God and mammon.

וישמעו כל זאת גם הפרושים אשר הם אהבי כסף וילעגו לו׃

And the Pharisees also, who were covetous, heard all these things: and they derided him.

ויאמר אליהם אתם הם המצטדקים לפני האדם ואלהים יודע את לבבכם כי הגבה באדם תועבה הוא לפני האלהים׃

And he said unto them, Ye are they which justify yourselves before men; but God knoweth your hearts: for that which is highly esteemed among men is abomination in the sight of God.

התורה והנביאים עד יוחנן ומן אז והלאה בשורת מלכות האלהים וכל איש בחזקה יבוא בה׃

The law and the prophets were until John: since that time the kingdom of God is preached, and every man presseth into it.

אבל נקל כי יעברו השמים והארץ מאשר יפל קוץ אחד מן התורה׃

And it is easier for heaven and earth to pass, than one tittle of the law to fail.

כל איש המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא וכל הלקח את הגרושה מאישה נאף הוא׃

Whosoever putteth away his wife, and marrieth another, committeth adultery: and whosoever marrieth her that is put away from her husband committeth adultery.

איש עשיר היה והוא לבוש ארגמן ושש ויתעגג וישמח יום יום׃

There was a certain rich man, which was clothed in purple and fine linen, and fared sumptuously every day:

ואיש אביון ושמו לעזר משכב פתח שער ביתו והוא מלא אבעבעות׃

And there was a certain beggar named Lazarus, which was laid at his gate, full of sores,

ויתאו לשבע מן הפרורים הנפלים מעל שלחן העשיר וגם הכלבים באו וילקו אבעבעותיו׃

And desiring to be fed with the crumbs which fell from the rich man's table: moreover the dogs came and licked his sores.

ויהי כאשר מת האביון ויובל על ידי המלאכים אל חיק אברהם וימת גם העשיר ויקבר׃

And it came to pass, that the beggar died, and was carried by the angels into Abraham's bosom: the rich man also died, and was buried;

ובהיותו במכאבות בשאול וישא את עיניו וירא את אברהם מרחוק ואת לעזר בחיקו׃

And in hell he lift up his eyes, being in torments, and seeth Abraham afar off, and Lazarus in his bosom.

ויצעק ויאמר אבי אברהם חנני ושלח נא את לעזר ויטבל את קצה אצבעו במים למען קרר את לשוני כי עניתי במוקד הזה׃

And he cried and said, Father Abraham, have mercy on me, and send Lazarus, that he may dip the tip of his finger in water, and cool my tongue; for I am tormented in this flame.

ויאמר אברהם בני זכר כי לקחת טובך בחייך וגם לעזר לקח את הרעות ועתה הוא ינחם ואתה תצטער׃

But Abraham said, Son, remember that thou in thy lifetime receivedst thy good things, and likewise Lazarus evil things: but now he is comforted, and thou art tormented.

ומלבד כל זאת שוחה גדולה מפסקת בינינו וביניכם לבלתי יוכלו עבור החפצים ללכת מפה אליכם ולבלתי יעברו משם אלינו׃

And beside all this, between us and you there is a great gulf fixed: so that they which would pass from hence to you cannot; neither can they pass to us, that would come from thence.

ויאמר אם כן אבי שאל אני מאתך כי תשלח אתו אל בית אבי׃

Then he said, I pray thee therefore, father, that thou wouldest send him to my father's house:

כי יש לי חמשה אחים למען יעיד בהם פן יבאו גם הם אל מקום המעצבה הזה׃

For I have five brethren; that he may testify unto them, lest they also come into this place of torment.

ויאמר אברהם יש להם משה והנביאים אליהם ישמעון׃

Abraham saith unto him, They have Moses and the prophets; let them hear them.

ויאמר לא כן אבי אברהם אך אם ילך אליהם אחד מן המתים אז ישובו׃

And he said, Nay, father Abraham: but if one went unto them from the dead, they will repent.

ויאמר אליו אם לא ישמעו אל משה ואל הנביאים גם כי יקום אחד מן המתים לא יאמינו׃

And he said unto him, If they hear not Moses and the prophets, neither will they be persuaded, though one rose from the dead.