Hebrews 10

כי התורה בהיות בה צל הטבות העתידות ולא מראה עצם הדברים אין ביכלתה להשלים את הקרבים בקרבנות ההם אשר יקריבו תמיד מדי שנה בשנה׃

Thi da Loven kun har en Skygge af de kommende Goder og ikke Tingenes Skikkelse selv, kan den aldrig ved de samme årlige Ofre, som de bestandig frembære, fuldkomme dem, som træde frem dermed.

כי לולא זאת חדלו מהביאם באשר המקריבים בהטהרם פעם אחת לא היתה בהם עוד רגשת חטאים׃

Vilde man ikke ellers have ophørt at frembære dem, fordi de ofrende ikke mere havde nogen Bevidsthed om Synder, når de een Gang vare rensede?

אבל יש שם הזכרת החטאים שנה בשנה׃

Men ved Ofrene sker År for År Ihukommelse af Synder.

כי דם הפרים והשעירים לא יוכל להסיר חטאים׃

Thi det er umuligt, at Blod af Tyre og Bukke kan borttage Synder.

ובעבור זאת אמר בבואו לעולם זבח ומנחה לא חפצת גוף כוננת לי׃

Derfor siger han, idet han indtræder i Verden: "Slagtoffer og Madoffer havde du ikke Lyst til; men et Legeme beredte du mig;

עולה וחטאה לא שאלת׃

Brændofre og Syndofre havde du ikke Behag i.

אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי לעשות רצונך אלהי׃

Da sagde jeg: Se, jeg er kommen (i Bogrullen er der skrevet om mig) for at gøre, Gud! din Villie."

אחרי אמרו למעלה זבח ומנחה עולה וחטאה לא חפצת ולא שאלת אשר יקריבו אתם על פי התורה׃

Medens han først siger: "Slagtofre og Madofre og Brændofre og Syndofre havde du ikke Lyst til og ej heller Behag i" (og disse frembæres dog efter Loven),

אז אמר הנה באתי לעשות רצונך אלהי מעביר בזה את הראשונה למען הקים את השניה׃

så har han derefter sagt: "Se, jeg er kommen for at gøre din Villie." Han ophæver det første for at fastsætte det andet.

וברצון הזה מקדשים אנחנו על ידי הקרבת קרבן גוף ישוע המשיח בפעם אחת׃

Og ved denne Villie ere vi helligede ved Ofringen af Jesu Kristi Legeme een Gang for alle.

וכל כהן עמד יום יום לשרת ומוסיף פעמים רבות להקריב אתן הקרבנות אשר לא יוכלו לעולם להעביר חטאים׃

Og hver Præst står daglig og tjener og ofrer mange Gange de samme Ofre, som dog aldrig kunne borttage Synder.

אולם זה אחרי הקריבו זבח אחד על החטאים ישב עד עולם לימין האלהים׃

Men denne har efter at have ofret eet Offer for Synderne sat sig for bestandig ved Guds højre Hånd,

וחכה יחכה עד כי יושתו איביו הדם לרגליו׃

idet han for øvrigt venter på, at hans Fjender skulle lægges som en Skammel for hans Fødder.

כי הוא בקרבן אחת השלים לנצח את המקדשים׃

Thi med et eneste Offer har han for bestandig fuldkommet dem, som helliges.

ואף רוח הקדש מעיד לנו על זאת כי אחרי אמרו׃

Men også den Helligånd giver os Vidnesbyrd; thi efter at have sagt:

זאת הברית אשר אכרת אתם אחרי הימים ההם אמר יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה׃

"Dette er den Pagt, som jeg vil oprette med dem efter de Dage," siger Herren: "Jeg vil give mine Love i deres Hjerter, og jeg vil indskrive dem i deres Sind,

ולעונם ולחטאתם לא אזכר עוד׃

og deres Synder og deres Overtrædelser vil jeg ikke mere ihukomme."

והנה באשר נסלחו החטאים אין עוד קרבן עליהם׃

Men hvor der er Forladelse for disse, er der ikke mere Offer for Synd.

ועתה אחי בהיות לנו בטחון דרך הקדש בדם ישוע׃

Efterdi vi da, Brødre! have Frimodighed til den Indgang i Helligdommen ved Jesu Blod,

דרך חדש וחי אשר חדש לנו בפרכת היא בשרו׃

som han indviede os som en ny og levende Vej igennem Forhænget, det er hans Kød,

ובהיות לנו כהן גדול על בית אלהים׃

og efterdi vi have en stor Præst over Guds Hus:

נקרבה נא בלבב שלם ובאמונה תמימה מטהרים בהזית לבבנו מרוח רעה ורחוצי בשר במים טהורים׃

så lader os træde frem med et sandt Hjerte, i Troens fulde Forvisning, med Hjerterne ved Bestænkelsen rensede fra en ond Samvittighed, og Legemet tvættet med rent Vand;

נחזיקה בהודית התקוה בל נמוט כי נאמן המבטיח׃

lader os fastholde Håbets Bekendelse urokket; thi trofast er han, som gav Forjættelsen;

ונתבוננה זה על זה לעורר אתנו לאהבה ולמעשים טובים׃

og lader os give Agt på hverandre, så vi opflamme hverandre til Kærlighed og gode Gerninger

ואל נעזב את כנאיתנו כמנהג קצת אנשים כי אם נוכיח איש את אחיו וביותר בראתכם כי קרוב היום׃

og ikke forlade vor egen Forsamling, som nogle have for Skik, men formane hverandre, og det så meget mere, som I se, at Dagen nærmer sig.

כי אם נחטא בזדון אחרי אשר קבלנו דעת האמת לא ישאר עוד זבח קרבן לכפר על החטא׃

Thi Synde vi med Villie, efter at have modtaget Sandhedens Erkendelse, er der intet Offer mere tilbage for Synder,

כי אם בעותי הדין העתיד ואש קנאה אשר תאכל את הצררים׃

men en frygtelig Forventelse at Dom og en brændende Nidkærhed, som skal fortære de genstridige.

הן איש כי יפר תורת משה מות ימות בלי חמלה על פי שנים עדים או שלשה׃

Når en har brudt med Mose Lov, dør han uden Barmhjertighed på to eller tre Vidners Udsagn;

מה תחשבו כמה יגדל הענש הראוי לרמס ברגלו את בן האלהים וחשב לחל את דם הברית אשר הוא מקדש בו ומחרף את רוח החסד׃

hvor meget værre Straf mene I da, at den skal agtes værd, som træder Guds Søn under Fod og agter Pagtens Blod, hvormed han blev helliget, for urent og forhåner Nådens Ånd?

כי ידענו את האמר לי נקם ושלם ועוד כי ידין יהוה עמו׃

Thi vi kende den, som har sagt: "Mig hører Hævnen til, jeg vil betale, siger Herren;" og fremdeles: "Herren skal dømme sit Folk."

מה נורא לנפל ביד אלהים חיים׃

Det er frygteligt at falde i den levende Guds Hænder.

אבל זכרו נא את הימים הראשונים כי אז אחרי ארו עיניכם נשאתם כבד ענוים רבים׃

Men kommer de forrige Dage i Hu, i hvilke I, efter at I vare blevne oplyste, udholdt megen Kamp i Lidelser,

פעם בהיותכם לראי בחרפה ותוגה פעם בהשתתף לאשר הגיע אליהם כזאת׃

idet I dels selv ved Forhånelser og Trængsler bleve et Skuespil, dels gjorde fælles Sag med dem, som fristede sådanne Kår.

כי הצטערתם על מוסרי וגזלת רכושכם סבלתם בשמחה מדעתכם בנפשכם שיש לכם בשמים קנין טוב ממנו וקים לעד׃

Thi både havde I Medlidenhed med de fangne, og I fandt eder med Glæde i, at man røvede, hvad I ejede, vidende, at I selv have en bedre og blivende Ejendom.

לכן אל תשליכו את בטחונכם כי יש לו שכר רב׃

Kaster altså ikke eders Frimodighed bort, hvilken jo har stor Belønning;

כי צריכים אתם לסבלנות למען תעשו רצון אלהים ונשאתם את ההבטחה׃

thi I have Udholdenhed nødig, for at I, når I have gjort Guds Villie, kunne opnå Forjættelsen.

כי עוד מעט רגע והבא יבא לא יאחר׃

Thi "der er endnu kun en såre liden Stund, så kommer han, der skal komme, og han vil ikke tøve.

הצדיק באמונתו יחיה ואם יסג אחור לא רצתה נפשי בו׃

Men min retfærdige skal leve af Tro; og dersom han unddrager sig, har min Sjæl ikke Behag i ham."

אמנם אנחנו איננו מן הנסוגים אחור לאבדם כי אם מן המאמינים להצלת הנפש׃

Men vi ere ikke af dem, som unddrage sig, til Fortabelse, men af dem, som tro, til Sjælens Frelse,