Job 6

Und Hiob antwortete und sprach:

ויען איוב ויאמר׃

O daß mein Gram doch gewogen würde, und man mein Mißgeschick auf die Waagschale legte allzumal!

לו שקול ישקל כעשי והיתי במאזנים ישאו יחד׃

Denn dann würde es schwerer sein als der Sand der Meere; darum sind unbesonnen meine Worte.

כי עתה מחול ימים יכבד על כן דברי לעו׃

Denn die Pfeile des Allmächtigen sind in mir, ihr Gift trinkt mein Geist; die Schrecken Gottes stellen sich in Schlachtordnung wider mich auf.

כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני׃

Schreit ein Wildesel beim Grase, oder brüllt ein Rind bei seinem Futter?

הינהק פרא עלי דשא אם יגעה שור על בלילו׃

Wird Fades, Salzloses gegessen? Oder ist Geschmack im Eiweiß?

היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות׃

Was meine Seele sich weigerte anzurühren, das ist wie meine ekle Speise.

מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי׃

O daß doch meine Bitte einträfe, und Gott mein Verlangen gewährte,

מי יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה׃

daß es Gott gefiele, mich zu zermalmen, daß er seine Hand losmachte und mich vernichtete!

ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני׃

So würde noch mein Trost sein, und ich würde frohlocken in schonungsloser Pein, daß ich die Worte des Heiligen nicht verleugnet habe.

ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי לא כחדתי אמרי קדוש׃

Was ist meine Kraft, daß ich ausharren, und was mein Ende, daß ich mich gedulden sollte?

מה כחי כי איחל ומה קצי כי אאריך נפשי׃

Ist Kraft der Steine meine Kraft, oder ist mein Fleisch von Erz?

אם כח אבנים כחי אם בשרי נחוש׃

Ist es nicht also, daß keine Hülfe in mir, und jede Kraft aus mir vertrieben ist?

האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני׃

Dem Verzagten gebührt Milde von seinem Freunde, sonst wird er die Furcht des Allmächtigen verlassen.

למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב׃

Meine Brüder haben sich trügerisch erwiesen wie ein Wildbach, wie das Bett der Wildbäche, welche hinschwinden,

אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעברו׃

welche trübe sind von Eis, in die der Schnee sich birgt.

הקדרים מני קרח עלימו יתעלם שלג׃

Zur Zeit, wenn sie erwärmt werden, versiegen sie; wenn es heiß wird, sind sie von ihrer Stelle verschwunden.

בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם׃

Es schlängeln sich die Pfade ihres Laufes, ziehen hinauf in die Öde und verlieren sich.

ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו׃

Es blickten hin die Karawanen Temas, die Reisezüge Schebas hofften auf sie:

הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו למו׃

sie wurden beschämt, weil sie auf sie vertraut hatten, sie kamen hin und wurden zu Schanden.

בשו כי בטח באו עדיה ויחפרו׃

Denn jetzt seid ihr zu nichts geworden; ihr sehet einen Schrecken und fürchtet euch.

כי עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו׃

Habe ich etwa gesagt: Gebet mir, und machet mir ein Geschenk von eurem Vermögen;

הכי אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי׃

und befreiet mich aus der Hand des Bedrängers, und erlöset mich aus der Hand der Gewalttätigen?

ומלטוני מיד צר ומיד עריצים תפדוני׃

Belehret mich, und ich will schweigen; und gebet mir zu erkennen, worin ich geirrt habe.

הורוני ואני אחריש ומה שגיתי הבינו לי׃

Wie eindringlich sind richtige Worte! Aber was tadelt der Tadel, der von euch kommt?

מה נמרצו אמרי ישר ומה יוכיח הוכח מכם׃

Gedenket ihr Reden zu tadeln? für den Wind sind ja die Worte eines Verzweifelnden!

הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נאש׃

Sogar den Verwaisten würdet ihr verlosen, und über euren Freund einen Handel abschließen.

אף על יתום תפילו ותכרו על ריעכם׃

Und nun, laßt es euch gefallen, auf mich hinzublicken: euch ins Angesicht werde ich doch wahrlich nicht lügen.

ועתה הואילו פנו בי ועל פניכם אם אכזב׃

Kehret doch um, es geschehe kein Unrecht; ja, kehret noch um, um meine Gerechtigkeit handelt es sich!

שבו נא אל תהי עולה ושבי עוד צדקי בה׃

Ist Unrecht auf meiner Zunge? oder sollte mein Gaumen Frevelhaftes nicht unterscheiden?

היש בלשוני עולה אם חכי לא יבין הוות׃