Job 7

militia est vita hominis super terram et sicut dies mercennarii dies eius

הלא צבא לאנוש על ארץ וכימי שכיר ימיו׃

sicut servus desiderat umbram et sicut mercennarius praestolatur finem operis sui

כעבד ישאף צל וכשכיר יקוה פעלו׃

sic et ego habui menses vacuos et noctes laboriosas enumeravi mihi

כן הנחלתי לי ירחי שוא ולילות עמל מנו לי׃

si dormiero dico quando consurgam et rursum expectabo vesperam et replebor doloribus usque ad tenebras

אם שכבתי ואמרתי מתי אקום ומדד ערב ושבעתי נדדים עדי נשף׃

induta est caro mea putredine et sordibus pulveris cutis mea aruit et contracta est

לבש בשרי רמה וגיש עפר עורי רגע וימאס׃

dies mei velocius transierunt quam a texente tela succiditur et consumpti sunt absque ulla spe

ימי קלו מני ארג ויכלו באפס תקוה׃

memento quia ventus est vita mea et non revertetur oculus meus ut videat bona

זכר כי רוח חיי לא תשוב עיני לראות טוב׃

nec aspiciet me visus hominis oculi tui in me et non subsistam

לא תשורני עין ראי עיניך בי ואינני׃

sicut consumitur nubes et pertransit sic qui descenderit ad inferos non ascendet

כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה׃

nec revertetur ultra in domum suam neque cognoscet eum amplius locus eius

לא ישוב עוד לביתו ולא יכירנו עוד מקמו׃

quapropter et ego non parcam ori meo loquar in tribulatione spiritus mei confabulabor cum amaritudine animae meae

גם אני לא אחשך פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי׃

numquid mare sum ego aut cetus quia circumdedisti me carcere

הים אני אם תנין כי תשים עלי משמר׃

si dixero consolabitur me lectulus meus et relevabor loquens mecum in strato meo

כי אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי׃

terrebis me per somnia et per visiones horrore concuties

וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני׃

quam ob rem elegit suspendium anima mea et mortem ossa mea

ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי׃

desperavi nequaquam ultra iam vivam parce mihi nihil enim sunt dies mei

מאסתי לא לעלם אחיה חדל ממני כי הבל ימי׃

quid est homo quia magnificas eum aut quia ponis erga eum cor tuum

מה אנוש כי תגדלנו וכי תשית אליו לבך׃

visitas eum diluculo et subito probas illum

ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו׃

usquequo non parces mihi nec dimittis me ut gluttiam salivam meam

כמה לא תשעה ממני לא תרפני עד בלעי רקי׃

peccavi quid faciam tibi o custos hominum quare posuisti me contrarium tibi et factus sum mihimet ipsi gravis

חטאתי מה אפעל לך נצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא׃

cur non tolles peccatum meum et quare non auferes iniquitatem meam ecce nunc in pulvere dormiam et si mane me quaesieris non subsistam

ומה לא תשא פשעי ותעביר את עוני כי עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני׃