Mark 4

Og han begynte atter å lære ved sjøen, og meget folk samlet sig om ham, så han gikk ut i en båt og satt i den ute på sjøen, og alt folket var på land ved sjøen.

וישב אל הים ויחל ללמד ויקהלו אליו המון עם רב עד אשר ירד לשבת באניה בים וכל העם עומד על חוף הים ביבשה׃

Og han lærte dem meget i lignelser, og sa til dem idet han lærte:

וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם׃

Hør! Se, en såmann gikk ut for å så,

שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע׃

og det skjedde da han sådde, da falt noget ved veien; og fuglene kom og åt det op.

ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבא עוף השמים ויאכלהו׃

Og noget falt på stengrunn, hvor det ikke hadde meget jord; og det kom snart op, fordi det ikke hadde dyp jord,

ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃

og da solen gikk op, blev det avsvidd, og da det ikke hadde rot, visnet det.

ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש׃

Og noget falt blandt torner; og tornene skjøt op og kvalte det, og det bar ikke frukt.

ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי׃

Og noget falt i god jord; og det bar frukt som vokste og blev stor, og det bar inntil tretti fold og seksti fold og hundre fold.

ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה׃

Og han sa til dem: Den som har ører å høre med, han høre!

ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

Og da han var blitt alene, spurte de tolv og de andre som var med ham, om lignelsene.

ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל׃

Og han sa til dem: Eder er Guds rikes hemmelighet gitt, men til hine som er utenfor, sies det alt sammen i lignelser,

ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים׃

forat de skal se og se og ikke skjelne, og høre og høre og ikke forstå, forat de ikke skal omvende sig og få forlatelse.

למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם׃

Og han sa til dem: Forstår I ikke denne lignelse? Hvorledes skal I da skjønne alle lignelsene?

ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם׃

Såmannen sår ordet.

הזרע הוא זרע את הדבר׃

Men de ved veien er de som ordet blir sådd i, og når de har hørt det, kommer straks Satan og tar bort ordet som er sådd i dem.

ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם׃

Og på samme måte de som såes på stengrunn; det er de som straks tar imot ordet med glede når de får høre det,

וכן הנזרעים על מקמות הסלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו׃

og de har ikke rot i sig, men holder bare ut til en tid; blir det så trengsel eller forfølgelse for ordets skyld, da tar de straks anstøt.

אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מהרה יכשלו׃

Og andre igjen er de som såes blandt torner; det er de som hører ordet,

והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר׃

og verdens bekymringer og rikdommens forførelse og attrå efter de andre ting kommer inn og kveler ordet, og det blir uten frukt.

ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו׃

Og dette er de som er sådd i den gode jord: de som hører ordet og tar imot det og bærer frukt, tretti fold og seksti fold og hundre fold.

ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי לשלשים שערים ולששים ולמאה׃

Og han sa til dem: Kommer vel lyset inn for å settes under en skjeppe eller under en seng? Kommer det ikke for å settes i staken?

ויאמר אליהם הכי יביאו הנר למען יושם תחת האיפה ותחת המטה ולא למען יעלהו על המנורה׃

For intet er skjult uten at det skal åpenbares, heller ikke blir noget dulgt uten for å komme for dagen.

כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ולא נעלם דבר כי אם למען יבא לגלוי׃

Om nogen har ører å høre med, han høre!

כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

Og han sa til dem: Akt på hvad I hører! Med det samme mål som I måler med, skal eder måles igjen, og enn mere skal gis eder.

ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם השמעים׃

For den som har, ham skal gis, og den som ikke har, fra ham skal endog tas det han har.

כי מי שיש לו נתון ינתן לו ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃

Og han sa: Med Guds rike er det således som når et menneske kaster sæden i jorden

ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה׃

og sover og står op, natt og dag, og sæden spirer frem og blir høi, uten at han selv vet av det.

וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע׃

Av sig selv bærer jorden grøde: først strå, så aks, så fullt korn i akset.

כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת׃

Men når grøden er moden, sender han straks sigden ut, fordi høsten er forhånden.

וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר׃

Og han sa: Hvad skal vi ligne Guds rike med, eller hvad lignelse skal vi bruke om det?

ויאמר אל מה נדמה את מלכות האלהים ובאי זה משל נמשילנה׃

Det er likesom sennepskornet, som er mindre enn alt annet frø på jorden når det såes i jorden;

כגרגר של חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל הזרעים אשר על הארץ׃

og når det er sådd, vokser det op og blir større enn alle maturter og skyter store grener, så at himmelens fugler kan bygge rede under dets skygge.

ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענפים גדולים עד אשר יוכלו עוף השמים לקנן בצלו׃

Og i mange sådanne lignelser talte han ordet til dem, så meget som de kunde høre,

ובמשלים רבים כאלה דבר אליהם את הדבר כפי אשר יכלו לשמע׃

og uten lignelse talte han ikke til dem; men i enrum utla han alt sammen for sine disipler.

ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל׃

Og samme dag, da det var blitt aften, sa han til dem: La oss fare over til hin side!

ויאמר אליהם ביום ההוא לפנות ערב נעברה העבר׃

Og de lot folket fare, og tok ham med sig i båten som han var; men også andre båter var i følge med ham.

ויעזבו את המון העם ויקחו אתו כאשר הוא באניה וגם אניות אחרות הלכו עמו׃

Og det kom en sterk stormvind, og bølgene slo inn i båten, så at den holdt på å fylles.

ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה׃

Og han lå og sov bak i båten på en hodepute; og de vekket ham og sa til ham: Mester! bryr du dig ikke om at vi går under?

והוא ישן על הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי האינך דאג לנו כי נאבד׃

Og han stod op og truet vinden, og til sjøen sa han: Ti, vær stille! Og vinden la sig, og det blev blikkstille.

ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה גדולה׃

Og han sa til dem: Hvorfor er I så redde? Hvorledes kan I være så vantro?

ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה׃

Og de blev storlig forferdet, og sa til hverandre: Hvad er dette for en, som både vinden og sjøen er lydige?

וייראו יראה גדולה ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא אשר גם הרוח והים שמעים לו׃