Job 17

רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי׃

spiritus meus adtenuabitur dies mei breviabuntur et solum mihi superest sepulchrum

אם לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני׃

non peccavi et in amaritudinibus moratur oculus meus

שימה נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע׃

libera me et pone iuxta te et cuiusvis manus pugnet contra me

כי לבם צפנת משכל על כן לא תרמם׃

cor eorum longe fecisti a disciplina et propterea non exaltabuntur

לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה׃

praedam pollicetur sociis et oculi filiorum eius deficient

והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה׃

posuit me quasi in proverbium vulgi et exemplum sum coram eis

ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם׃

caligavit ab indignatione oculus meus et membra mea quasi in nihili redacta sunt

ישמו ישרים על זאת ונקי על חנף יתערר׃

stupebunt iusti super hoc et innocens contra hypocritam suscitabitur

ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יסיף אמץ׃

et tenebit iustus viam suam et mundis manibus addet fortitudinem

ואולם כלם תשבו ובאו נא ולא אמצא בכם חכם׃

igitur vos omnes convertimini et venite et non inveniam in vobis ullum sapientem

ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי׃

dies mei transierunt cogitationes meae dissipatae sunt torquentes cor meum

לילה ליום ישימו אור קרוב מפני חשך׃

noctem verterunt in diem et rursum post tenebras spero lucem

אם אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי׃

si sustinuero infernus domus mea est in tenebris stravi lectulum meum

לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה׃

putredini dixi pater meus es mater mea et soror mea vermibus

ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה׃

ubi est ergo nunc praestolatio mea et patientiam meam quis considerat

בדי שאל תרדנה אם יחד על עפר נחת׃

in profundissimum infernum descendent omnia mea putasne saltim ibi erit requies mihi