Job 6

ויען איוב ויאמר׃

Ο δε Ιωβ απεκριθη και ειπεν

לו שקול ישקל כעשי והיתי במאזנים ישאו יחד׃

Ειθε να εζυγιζετο τωοντι η λυπη μου, και η συμφορα μου να ετιθετο ολη ομου εν τη πλαστιγγι.

כי עתה מחול ימים יכבד על כן דברי לעו׃

Επειδη τωρα ηθελεν εισθαι βαρυτερα υπερ την αμμον της θαλασσης δια τουτο οι λογοι μου καταπινονται.

כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני׃

Διοτι τα βελη του Παντοδυναμου ειναι εντος μου, των οποιων το φαρμακιον εκπινει το πνευμα μου οι τρομοι του Θεου παραταττονται εναντιον μου.

הינהק פרא עלי דשא אם יגעה שור על בלילו׃

Ογκαται ο αγριος ονος παρα τη χλοη; η μυκαται ο βους παρα τη φατνη αυτου;

היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות׃

Τρωγεται το ανοστον χωρις αλατος; η υπαρχει γευσις εν τω λευκωματι του ωου;

מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי׃

Τα πραγματα, τα οποια η ψυχη μου απεστρεφετο να εγγιση, εγειναν ως το αηδες φαγητον μου.

מי יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה׃

Ειθε να απελαμβανον την αιτησιν μου, και να μοι εδιδεν ο Θεος την Επιθυμιαν μου.

ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני׃

Και να ηθελεν ευδοκησει ο Θεος να με αφανιση να απολυση την χειρα αυτου και να με κοψη.

ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי לא כחדתי אמרי קדוש׃

Και θελει εισθαι ετι η παρηγορια μου, οτι, και αν καταναλωθω εν τη θλιψει και αυτος δεν με λυπηθη, εγω δεν εκρυψα τους λογους του Αγιου.

מה כחי כי איחל ומה קצי כי אאריך נפשי׃

Ποια η δυναμις μου, ωστε να εγκαρτερω; και ποιον το τελος μου, ωστε να υποφερη η ψυχη μου;

אם כח אבנים כחי אם בשרי נחוש׃

Μηπως η δυναμις μου ειναι δυναμις λιθων; η η σαρξ μου χαλκος;

האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני׃

Μηπως δεν εξελιπεν εν εμοι η βοηθεια μου και απεμακρυνθη απ εμου η σωτηρια;

למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב׃

Εις τον τεθλιμμενον ελεος πρεπει παρα του φιλου αυτου αλλ αυτος εγκατελιπε τον φοβον του Παντοδυναμου.

אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעברו׃

Οι αδελφοι μου εφερθησαν απατηλως ως χειμαρρος, ως ρευμα χειμαρρων παρηλθον

הקדרים מני קרח עלימו יתעלם שלג׃

οιτινες θολονονται εκ του παγου, εις τους οποιους διαλυεται η χιων

בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם׃

οταν θερμανθωσιν, εκλειπουσιν οταν γεινη θερμοτης, εξαλειφονται απο του τοπου αυτων.

ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו׃

Τα ιχνη της πορειας αυτων συστρεφονται καταντωσιν εις το μηδεν και χανονται

הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו למו׃

τα πληθη της Θαιμα εθεωρουν, οι συνοδοιποροι της Σεβα περιεμενον αυτους

בשו כי בטח באו עדיה ויחפרו׃

Εψευσθησαν της ελπιδος αυτων ηλθον εκει και ενετραπησαν.

כי עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו׃

Τωρα και σεις εισθε ως αυτοι ειδετε την πληγην μου και ετρομαξατε.

הכי אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי׃

Μηπως εγω ειπα, Φερετε προς εμε; η, Δοτε δωρον εις εμε απο της περιουσιας υμων;

ומלטוני מיד צר ומיד עריצים תפדוני׃

η, Ελευθερωσατε με εκ της χειρος του εχθρου; η, Λυτρωσατε με εκ της χειρος των ισχυρων;

הורוני ואני אחריש ומה שגיתי הבינו לי׃

Διδαξατε με, και εγω θελω σιωπησει και δειξατε μοι κατα τι εσφαλα.

מה נמרצו אמרי ישר ומה יוכיח הוכח מכם׃

Ποσον ισχυροι ειναι οι ορθοι λογοι αλλ ο ελεγχος σας, τι αποδεικνυει;

הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נאש׃

Φανταζεσθε να ελεγξητε λογους, ενω αι ομιλιαι του απηλπισμενου ειναι ως ανεμος;

אף על יתום תפילו ותכרו על ריעכם׃

Τωοντι, σεις επιπιπτετε επι τον ορφανον, και σκαπτετε λακκον εις τον φιλον σας.

ועתה הואילו פנו בי ועל פניכם אם אכזב׃

Τωρα λοιπον ευαρεστηθητε να εμβλεψητε εις εμε, διοτι εμπροσθεν υμων κειται αν εγω ψευδωμαι.

שבו נא אל תהי עולה ושבי עוד צדקי בה׃

Επιστρεψατε, παρακαλω ας μη γεινη αδικια ναι, επιστρεψατε παλιν η δικαιοσυνη μου ειναι εν τουτω.

היש בלשוני עולה אם חכי לא יבין הוות׃

Υπαρχει αδικια εν τη γλωσση μου; δεν δυναται ο ουρανισκος μου να διακρινη τα διεφθαρμενα;