Matthew 25

אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן׃

»Då skall det vara med himmelriket, såsom när tio jungfrur togo sina lampor och gingo ut för att möta brudgummen.

חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות׃

Men fem av dem voro oförståndiga, och fem voro förståndiga.

הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן׃

De oförståndiga togo väl sina lampor, men togo ingen olja med sig.

והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן׃

De förståndiga åter togo olja i sina kärl, tillika med lamporna.

וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה׃

Då nu brudgummen dröjde, blevo de alla sömniga och somnade.

ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו׃

Men vid midnattstiden ljöd ett anskri: 'Se brudgummen kommer! Gån ut och möten honom.'

אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן׃

Då stodo alla jungfrurna upp och redde till sina lampor.

ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו׃

Och de oförståndiga sade till de förståndiga: 'Given oss av eder olja, ty våra lampor slockna.'

ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן׃

Men de förståndiga svarade och sade: 'Nej, den skulle ingalunda räcka till för både oss och eder. Gån hellre bort till dem som sälja, och köpen åt eder.'

ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת׃

Men när de gingo bort för att köpa, kom brudgummen, och de som voro redo gingo in med honom till bröllopet, och dörren stängdes igen.

ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו׃

Omsider kommo ock de andra jungfrurna och sade: 'Herre, herre, låt upp för oss.'

ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן׃

Men han svarade och sade: 'Sannerligen säger jag eder: Jag känner eder icke.'

לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם׃

Vaken fördenskull; ty I veten icke dagen, ej heller stunden.

כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו׃

Ty det skall ske, likasom när en man som ville fara utrikes kallade till sig sina tjänare och överlämnade åt dem sina ägodelar;

ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם׃

åt en gav han fem pund, åt en annan två och åt en tredje ett pund, åt var och en efter hans förmåga, och for utrikes.

וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות׃

Strax gick då den som hade fått de fem punden bort och förvaltade dem så, att han med dem vann andra fem pund.

וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות׃

Den som hade fått de två punden vann på samma sätt andra två.

אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו׃

Men den som hade fått ett pund gick bort och grävde en grop i jorden och gömde där sin herres penningar.

ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם׃

En lång tid därefter kom tjänarnas herre hem och höll räkenskap med dem.

ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן׃

Då trädde den fram, som hade fått de fem punden, och bar fram andra fem pund och sade: 'Herre, du överlämnade åt mig fem pund; se, andra fem pund har jag vunnit.'

ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃

Hans herre svarade honom: 'Rätt så, du gode och trogne tjänare! När du var satt över det som ringa är, var du trogen; jag skall sätta dig över mycket. Gå in i din herres glädje.'

ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן׃

Så trädde ock den fram, som hade fått de två punden, och sade: 'Herre, du överlämnade åt mig två pund; se, andra två pund har jag vunnit.'

ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃

Hans herre svarade honom: 'Rätt så, du gode och trogne tjänare! När du var satt över det som ringa är, var du trogen; jag skall sätta dig över mycket. Gå in i din herres glädje.'

ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת׃

Sedan trädde ock den fram, som hade fått ett pund, och sade: 'Herre, jag hade lärt känna dig såsom en sträng man, som vill skörda, där du icke har sått, och inbärga, där du icke har utstrött;

ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך׃

och av fruktan för dig gick jag bort och gömde ditt pund i jorden. Se här har du vad dig tillhör.'

ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי׃

Då svarade hans herre och sade till honom: 'Du onde och late tjänare, du visste att jag vill skörda, där jag icke har sått, och inbärga, där jag icke har utstrött?

לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית׃

Då borde du också hava satt in mina penningar i en bank, så att jag hade fått igen mitt med ränta, när jag kom hem.

על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים׃

Tagen därför ifrån honom hans pund, och given det åt den som har de tio punden.

כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו׃

Ty var och en som har, åt honom skall varda givet, så att han får över nog; men den som icke har, från honom skall tagas också det han har.

ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃

Och kasten den oduglige tjänaren ut i mörkret härutanför.' Där skall vara gråt och tandagnisslan.

והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו׃

Men när Människosonen kommer i sin härlighet, och alla änglar med honom, då skall han sätta sig på sin härlighets tron.

ונאספו לפניו כל הגוים והפריד בינותם כאשר יפריד הרעה את הכבשים מן העתודים׃

Och inför honom skola församlas alla folk och han skall skilja dem från varandra, såsom en herde skiljer fåren ifrån getterna.

והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו׃

Och fåren skall han ställa på sin högra sida, och getterna på den vänstra.

אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם׃

Därefter skall Konungen säga till dem som stå på hans högra sida: 'Kommen, I min Faders välsignade, och tagen i besittning det rike som är tillrett åt eder från världens begynnelse.

כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני׃

Ty jag var hungrig, och I gåven mig att äta; jag var törstig, och I gåven mig att dricka; jag var husvill, och I gåven mig härbärge,

ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי׃

naken, och I klädden mig; jag var sjuk, och I besökten mig; jag var i fängelse, och I kommen till mig.'

וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך׃

Då skola de rättfärdiga svara honom och säga: 'Herre, när sågo vi dig hungrig och gåvo dig mat, eller törstig och gåvo dig att dricka?

ומתי ראינוך גר ונאספך או ערם ונכסך׃

Och när sågo vi dig husvill och gåvo dig härbärge, eller naken och klädde dig?

ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך׃

Och när sågo vi dig sjuk eller i fängelse och kommo till dig?'

והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם׃

Då skall Konungen svara och säga till dem: 'Sannerligen säger jag eder: Vadhelst I haven gjort mot en av dessa mina minsta bröder, det haven I gjort mot mig.'

ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו׃

Därefter skall han ock säga till dem som stå på hans vänstra sida: 'Gån bort ifrån mig, I förbannade, till den eviga elden, som är tillredd åt djävulen och hans änglar.

כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי׃

Ty jag var hungrig, och I gåven mig icke att äta; jag var törstig, och I gåven mig icke att dricka;

גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי׃

jag var husvill, och I gåven mig icke härbärge, naken, och I klädden mig icke, sjuk och i fängelse, och I besökten mig icke.'

וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך׃

Då skola också de svara och säga: 'Herre, när sågo vi dig hungrig eller törstig eller husvill eller naken eller sjuk eller i fängelse och tjänade dig icke?'

אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם׃

Då skall han svara dem och säga: 'Sannerligen säger jag eder: Vadhelst I icke haven gjort mot en av dessa minsta, det haven I ej heller gjort mot mig.'

וילכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם׃

Och dessa skola då då bort till evigt straff, men de rättfärdiga till evigt liv.»