Matthew 25

אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן׃

ENTONCES el reino de los cielos será semejante á diez vírgenes, que tomando sus lámparas, salieron á recibir al esposo.

חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות׃

Y las cinco de ellas eran prudentes, y las cinco fatuas.

הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן׃

Las que eran fatuas, tomando sus lámparas, no tomaron consigo aceite;

והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן׃

Mas las prudentes tomaron aceite en sus vasos, juntamente con sus lámparas.

וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה׃

Y tardándose el esposo, cabecearon todas, y se durmieron.

ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו׃

Y á la media noche fué oído un clamor: He aquí, el esposo viene; salid á recibirle.

אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן׃

Entonces todas aquellas vírgenes se levantaron, y aderezaron sus lámparas.

ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו׃

Y las fatuas dijeron á las prudentes: Dadnos de vuestro aceite; porque nuestras lámparas se apagan.

ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן׃

Mas las prudentes respondieron, diciendo. Porque no nos falte á nosotras y á vosotras, id antes á los que venden, y comprad para vosotras.

ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת׃

Y mientras que ellas iban á comprar, vino el esposo; y las que estaban apercibidas, entraron con él á las bodas; y se cerró la puerta.

ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו׃

Y después vinieron también las otras vírgenes, diciendo: Señor, Señor, ábrenos.

ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן׃

Mas respondiendo él, dijo: De cierto os digo, que no os conozco.

לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם׃

Velad, pues, porque no sabéis el día ni la hora en que el Hijo del hombre ha de venir.

כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו׃

Porque el reino de los cielos es como un hombre que partiéndose lejos llamó á sus siervos, y les entregó sus bienes.

ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם׃

Y á éste dió cinco talentos, y al otro dos, y al otro uno: á cada uno conforme á su facultad; y luego se partió lejos.

וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות׃

Y el que había recibido cinco talentos se fué, y granjeó con ellos, é hizo otros cinco talentos.

וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות׃

Asimismo el que había recibido dos, ganó también él otros dos.

אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו׃

Mas el que había recibido uno, fué y cavó en la tierra, y escondió el dinero de su señor.

ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם׃

Y después de mucho tiempo, vino el señor de aquellos siervos, é hizo cuentas con ellos.

ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן׃

Y llegando el que había recibido cinco talentos, trajo otros cinco talentos, diciendo: Señor, cinco talentos me entregaste; he aquí otros cinco talentos he ganado sobre ellos.

ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃

Y su señor le dijo: Bien, buen siervo y fiel; sobre poco has sido fiel, sobre mucho te pondré: entra en el gozo de tu señor.

ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן׃

Y llegando también el que había recibido dos talentos, dijo: Señor, dos talentos me entregaste; he aquí otros dos talentos he ganado sobre ellos.

ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃

Su señor le dijo: Bien, buen siervo y fiel; sobre poco has sido fiel, sobre mucho te pondré: entra en el gozo de tu señor.

ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת׃

Y llegando también el que había recibido un talento, dijo: Señor, te conocía que eres hombre duro, que siegas donde no sembraste, y recoges donde no esparciste;

ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך׃

Y tuve miedo, y fuí, y escondí tu talento en la tierra: he aquí tienes lo que es tuyo.

ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי׃

Y respondiendo su señor, le dijo: Malo y negligente siervo, sabías que siego donde no sembré y que recojo donde no esparcí;

לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית׃

Por tanto te convenía dar mi dinero á los banqueros, y viniendo yo, hubiera recibido lo que es mío con usura.

על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים׃

Quitadle pues el talento, y dadlo al que tiene diez talentos.

כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו׃

Porque á cualquiera que tuviere, le será dado, y tendrá más; y al que no tuviere, aun lo que tiene le será quitado.

ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃

Y al siervo inútil echadle en las tinieblas de afuera: allí será el lloro y el crujir de dientes.

והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו׃

Y cuando el Hijo del hombre venga en su gloria, y todos los santos ángeles con él, entonces se sentará sobre el trono de su gloria.

ונאספו לפניו כל הגוים והפריד בינותם כאשר יפריד הרעה את הכבשים מן העתודים׃

Y serán reunidas delante de él todas las gentes: y los apartará los unos de los otros, como aparta el pastor las ovejas de los cabritos.

והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו׃

Y pondrá las ovejas á su derecha, y los cabritos á la izquierda.

אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם׃

Entonces el Rey dirá á los que estarán á su derecha: Venid, benditos de mi Padre, heredad el reino preparado para vosotros desde la fundación del mundo.

כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני׃

Porque tuve hambre, y me disteis de comer; tuve sed, y me disteis de beber; fuí huésped, y me recogisteis;

ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי׃

Desnudo, y me cubristeis; enfermo, y me visitasteis; estuve en la cárcel, y vinisteis á mí.

וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך׃

Entonces los justos le responderán, diciendo: Señor, ¿cuándo te vimos hambriento, y te sustentamos? ¿ó sediento, y te dimos de beber?

ומתי ראינוך גר ונאספך או ערם ונכסך׃

¿Y cuándo te vimos huésped, y te recogimos? ¿ó desnudo, y te cubrimos?

ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך׃

¿Ó cuándo te vimos enfermo, ó en la cárcel, y vinimos á ti?

והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם׃

Y respondiendo el Rey, les dirá: De cierto os digo que en cuanto lo hicisteis á uno de estos mis hermanos pequeñitos, á mí lo hicisteis.

ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו׃

Entonces dirá también á los que estarán á la izquierda: Apartaos de mí, malditos, al fuego eterno preparado para el diablo y para sus ángeles:

כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי׃

Porque tuve hambre, y no me disteis de comer; tuve sed, y no me disteis de beber;

גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי׃

Fuí huésped, y no me recogisteis; desnudo, y no me cubristeis; enfermo, y en la cárcel, y no me visitasteis.

וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך׃

Entonces también ellos le responderán, diciendo: Señor, ¿cuándo te vimos hambriento, ó sediento, ó huésped, ó desnudo, ó enfermo, ó en la cárcel, y no te servimos?

אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם׃

Entonces les responderá, diciendo: De cierto os digo que en cuanto no lo hicisteis á uno de estos pequeñitos, ni á mí lo hicisteis.

וילכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם׃

É irán éstos al tormento eterno, y los justos á la vida eterna.