Acts 5

ואיש אחד ושמו חנניה עם אשתו שפירה מכר את אחזתו׃

But a certain man named Ananias, with Sapphira his wife, sold a possession,

ויקח מן המחיר ויסתירהו ואשתו ידעת גם היא וחלק אחד הביא וישם לרגלי השליחים׃

And kept back part of the price, his wife also being privy to it, and brought a certain part, and laid it at the apostles' feet.

ויאמר פטרוס חנניה למה זה מלא השטן את לבבך לשקר ברוח הקדש ולהסתיר ממחיר השדה׃

But Peter said, Ananias, why hath Satan filled thine heart to lie to the Holy Ghost, and to keep back part of the price of the land?

הלא שלך היה טרם המכרו וגם אחרי נמכר היה בידך ולמה שמת על לבבך הדבר הזה לא שקרת בבני אדם כי אם באלהים׃

Whiles it remained, was it not thine own? and after it was sold, was it not in thine own power? why hast thou conceived this thing in thine heart? thou hast not lied unto men, but unto God.

וכשמע חנניה את הדברים האלה נפל ארצה ויגוע ותהי יראה גדולה על כל השמעים׃

And Ananias hearing these words fell down, and gave up the ghost: and great fear came on all them that heard these things.

ויקומו הצעירים ויאספו אתו וישאהו החוצה ויקברהו׃

And the young men arose, wound him up, and carried him out, and buried him.

ויהי כמשלש שעות ותבא אשתו והיא לא ידעה את הנעשה׃

And it was about the space of three hours after, when his wife, not knowing what was done, came in.

ויען פטרוס ויאמר אליה אמרי לי הבמחיר הזה מכרתם את השדה ותאמר כן במחיר הזה׃

And Peter answered unto her, Tell me whether ye sold the land for so much? And she said, Yea, for so much.

ויאמר פטרוס אליה למה זה נועדתם לנסות את רוח יהוה הנה בפתח רגלי המקברים את אישך ונשאו אתך החוצה׃

Then Peter said unto her, How is it that ye have agreed together to tempt the Spirit of the Lord? behold, the feet of them which have buried thy husband are at the door, and shall carry thee out.

ותפל פתאם לרגליו ותגוע והבחורים באו והנה מתה וישאוה החוצה ויקברוה אצל אישה׃

Then fell she down straightway at his feet, and yielded up the ghost: and the young men came in, and found her dead, and, carrying her forth, buried her by her husband.

ותהי יראה גדולה על כל הקהל ועל כל השמעים את אלה׃

And great fear came upon all the church, and upon as many as heard these things.

ויעשו אתות ומופתים רבים בקרב העם על ידי השליחים וכלם נאספו לב אחד באולם של שלמה׃

And by the hands of the apostles were many signs and wonders wrought among the people; (and they were all with one accord in Solomon's porch.

ומן האחרים אין איש אשר מלאו לבו לחלות עליהם אך הוקיר אתם העם׃

And of the rest durst no man join himself to them: but the people magnified them.

אבל נספחו עוד יתר מאמינים אל האדון אנשים ונשים הרבה מאד׃

And believers were the more added to the Lord, multitudes both of men and women.)

עד כי נשאו את החולים אל הרחבות וישימום על מטות ומשכבות למען אשר ילך פטרוס ונפל אך צלו על אחד מהם׃

Insomuch that they brought forth the sick into the streets, and laid them on beds and couches, that at the least the shadow of Peter passing by might overshadow some of them.

וגם המון עם הערים אשר מסביב נקבצו ירושלים מביאים את החולים ואת הנלחצים מרוחות טמאות וירפאו כלם׃

There came also a multitude out of the cities round about unto Jerusalem, bringing sick folks, and them which were vexed with unclean spirits: and they were healed every one.

ויקם הכהן הגדול וכל אשר אתו והם אנשי כת הצדוקים וימלאו קנאה׃

Then the high priest rose up, and all they that were with him, (which is the sect of the Sadducees,) and were filled with indignation,

וישלחו יד בשליחים ויתנום במשמר העיר׃

And laid their hands on the apostles, and put them in the common prison.

ויהי בלילה ויפתח מלאך יהוה את דלתי בית הכלא ויוציאם לאמר׃

But the angel of the Lord by night opened the prison doors, and brought them forth, and said,

לכו והתיצבו במקדש ודברו אל העם את כל דברי החיים האלה׃

Go, stand and speak in the temple to the people all the words of this life.

והם כשמעם את זאת באו אל המקדש בהית הבקר וילמדו שם ויבא הכהן הגדול ואשר אתו ויקראו אל הסנהדרין ואל כל זקני בני ישראל וישלחו אל בית האסורים להביא אתם׃

And when they heard that, they entered into the temple early in the morning, and taught. But the high priest came, and they that were with him, and called the council together, and all the senate of the children of Israel, and sent to the prison to have them brought.

וילכו המשרתים ולא מצאום בבית הכלא וישובו ויגידו לאמר׃

But when the officers came, and found them not in the prison, they returned, and told,

את בית האסורים מצאנו סגור ומסגר והשמרים עמדים על הדלתות וכאשר פתחנו לא נמצא בו אדם׃

Saying, The prison truly found we shut with all safety, and the keepers standing without before the doors: but when we had opened, we found no man within.

ויהי כשמע הכהן ונגיד המקדש וראשי הכהנים את הדברים האלה ויבהלו עליהם ויאמרו איך יפל הדבר הזה׃

Now when the high priest and the captain of the temple and the chief priests heard these things, they doubted of them whereunto this would grow.

ואיש אחד בא ויגד להם לאמר הנה האנשים אשר שמתם במשמר עמדים הם במקדש ומלמדים את העם׃

Then came one and told them, saying, Behold, the men whom ye put in prison are standing in the temple, and teaching the people.

וילך שמה הנגיד עם משרתיו ויקחם אך לא בחזקה כי יראו מפני העם פן יסקלו׃

Then went the captain with the officers, and brought them without violence: for they feared the people, lest they should have been stoned.

ויביאו אתם ויעמידום לפני הסנהדרין וישאלם הכהן הגדול לאמר׃

And when they had brought them, they set them before the council: and the high priest asked them,

הלא צוה צוינו עליכם לבלתי למד בשם הזה והנה מלאתם את ירושלים תורתכם ותחפצו להביא עלינו את דמי האיש הזה׃

Saying, Did not we straitly command you that ye should not teach in this name? and, behold, ye have filled Jerusalem with your doctrine, and intend to bring this man's blood upon us.

ויען פטרוס והשליחים ויאמרו הלא עלינו להקשיב בקול אלהים מהקשיב בקול בני אדם׃

Then Peter and the other apostles answered and said, We ought to obey God rather than men.

אלהי אבותינו הקים את ישוע אשר שלחתם ידכם בו ותתלו אותו על העץ׃

The God of our fathers raised up Jesus, whom ye slew and hanged on a tree.

את זה נשא האלהים בימינו לשר ולמושיע לתת תשובה לישראל וסליחת החטאים׃

Him hath God exalted with his right hand to be a Prince and a Saviour, for to give repentance to Israel, and forgiveness of sins.

ואנחנו עדיו על אלה וגם רוח הקדש אשר נתן אותו האלהים לשמעים בקולו׃

And we are his witnesses of these things; and so is also the Holy Ghost, whom God hath given to them that obey him.

ויהי כשמעם ויתרגזו ויתיעצו להרוג אתם׃

When they heard that, they were cut to the heart, and took counsel to slay them.

ויקם בתוך הסנהדרין אחד מן הפרושים גמליאל שמו והוא מורה התורה מכבד בעיני כל העם ויצו להוציא את השליחים החוצה לזמן מעט׃

Then stood there up one in the council, a Pharisee, named Gamaliel, a doctor of the law, had in reputation among all the people, and commanded to put the apostles forth a little space;

ויאמר אליהם אנשי ישראל השמרו לכם מפני האנשים האלה במה שאתם עשים להם׃

And said unto them, Ye men of Israel, take heed to yourselves what ye intend to do as touching these men.

כי לפני הימים האלה קם תודס ויתן את נפשו כאחד הגדולים וידבקו בו כארבע מאות איש ויהרג וכל אשר שמעו אליו התפרדו ויהיו לאין׃

For before these days rose up Theudas, boasting himself to be somebody; to whom a number of men, about four hundred, joined themselves: who was slain; and all, as many as obeyed him, were scattered, and brought to nought.

ואחר כן קם יהודה הגלילי בימי הספר ויסת אחריו עם רב וגם הוא נהרג וכל אשר שמעו אליו נפצו׃

After this man rose up Judas of Galilee in the days of the taxing, and drew away much people after him: he also perished; and all, even as many as obeyed him, were dispersed.

ועתה אני אמר אליכם חדלו לכם מן האנשים האלה והניחו להם כי העצה והפעלה הזאת אם מאת אדם היא תפר׃

And now I say unto you, Refrain from these men, and let them alone: for if this counsel or this work be of men, it will come to nought:

ואם מאת האלהים היא לא תוכלו להפר אתה פן תמצאו נלחמים את האלהים׃

But if it be of God, ye cannot overthrow it; lest haply ye be found even to fight against God.

וישמעו אליו ויקראו את השליחים וילקו אתם ויצוו אשר לא ידברו בשם ישוע ויפטרו אותם׃

And to him they agreed: and when they had called the apostles, and beaten them, they commanded that they should not speak in the name of Jesus, and let them go.

ויצאו שמחים מלפני הסנהדרין על כי זכו לשאת על שמו כלמה׃

And they departed from the presence of the council, rejoicing that they were counted worthy to suffer shame for his name.

וכל היום לא חדלו ללמד במקדש ובבתים ולבשר את בשורת ישוע המשיח׃

And daily in the temple, and in every house, they ceased not to teach and preach Jesus Christ.