Job 6

ויען איוב ויאמר׃

Job prit la parole et dit:

לו שקול ישקל כעשי והיתי במאזנים ישאו יחד׃

Oh! s'il était possible de peser ma douleur, Et si toutes mes calamités étaient sur la balance,

כי עתה מחול ימים יכבד על כן דברי לעו׃

Elles seraient plus pesantes que le sable de la mer; Voilà pourquoi mes paroles vont jusqu'à la folie!

כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני׃

Car les flèches du Tout-Puissant m'ont percé, Et mon âme en suce le venin; Les terreurs de Dieu se rangent en bataille contre moi.

הינהק פרא עלי דשא אם יגעה שור על בלילו׃

L'âne sauvage crie-t-il auprès de l'herbe tendre? Le boeuf mugit-il auprès de son fourrage?

היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות׃

Peut-on manger ce qui est fade et sans sel? Y a-t-il de la saveur dans le blanc d'un oeuf?

מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי׃

Ce que je voudrais ne pas toucher, C'est là ma nourriture, si dégoûtante soit-elle!

מי יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה׃

Puisse mon voeu s'accomplir, Et Dieu veuille réaliser mon espérance!

ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני׃

Qu'il plaise à Dieu de m'écraser, Qu'il étende sa main et qu'il m'achève!

ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי לא כחדתי אמרי קדוש׃

Il me restera du moins une consolation, Une joie dans les maux dont il m'accable: Jamais je n'ai transgressé les ordres du Saint.

מה כחי כי איחל ומה קצי כי אאריך נפשי׃

Pourquoi espérer quand je n'ai plus de force? Pourquoi attendre quand ma fin est certaine?

אם כח אבנים כחי אם בשרי נחוש׃

Ma force est-elle une force de pierre? Mon corps est-il d'airain?

האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני׃

Ne suis-je pas sans ressource, Et le salut n'est-il pas loin de moi?

למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב׃

Celui qui souffre a droit à la compassion de son ami, Même quand il abandonnerait la crainte du Tout-Puissant.

אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעברו׃

Mes frères sont perfides comme un torrent, Comme le lit des torrents qui disparaissent.

הקדרים מני קרח עלימו יתעלם שלג׃

Les glaçons en troublent le cours, La neige s'y précipite;

בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם׃

Viennent les chaleurs, et ils tarissent, Les feux du soleil, et leur lit demeure à sec.

ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו׃

Les caravanes se détournent de leur chemin, S'enfoncent dans le désert, et périssent.

הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו למו׃

Les caravanes de Théma fixent le regard, Les voyageurs de Séba sont pleins d'espoir;

בשו כי בטח באו עדיה ויחפרו׃

Ils sont honteux d'avoir eu confiance, Ils restent confondus quand ils arrivent.

כי עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו׃

Ainsi, vous êtes comme si vous n'existiez pas; Vous voyez mon angoisse, et vous en avez horreur!

הכי אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי׃

Vous ai-je dit: Donnez-moi quelque chose, Faites en ma faveur des présents avec vos biens,

ומלטוני מיד צר ומיד עריצים תפדוני׃

Délivrez-moi de la main de l'ennemi, Rachetez-moi de la main des méchants?

הורוני ואני אחריש ומה שגיתי הבינו לי׃

Instruisez-moi, et je me tairai; Faites-moi comprendre en quoi j'ai péché.

מה נמרצו אמרי ישר ומה יוכיח הוכח מכם׃

Que les paroles vraies sont persuasives! Mais que prouvent vos remontrances?

הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נאש׃

Voulez-vous donc blâmer ce que j'ai dit, Et ne voir que du vent dans les discours d'un désespéré?

אף על יתום תפילו ותכרו על ריעכם׃

Vous accablez un orphelin, Vous persécutez votre ami.

ועתה הואילו פנו בי ועל פניכם אם אכזב׃

Regardez-moi, je vous prie! Vous mentirais-je en face?

שבו נא אל תהי עולה ושבי עוד צדקי בה׃

Revenez, ne soyez pas injustes; Revenez, et reconnaissez mon innocence.

היש בלשוני עולה אם חכי לא יבין הוות׃

Y a-t-il de l'iniquité sur ma langue, Et ma bouche ne discerne-t-elle pas le mal?