Psalms 55

למנצח בנגינת משכיל לדוד האזינה אלהים תפלתי ואל תתעלם מתחנתי׃

(Til sangmesteren. Med strengespil. En maskil af David.) Lyt, o Gud, til min Bøn, skjul dig ej for min tryglen,

הקשיבה לי וענני אריד בשיחי ואהימה׃

lå mig Øre og svar mig, jeg vånder mig i Klage,

מקול אויב מפני עקת רשע כי ימיטו עלי און ובאף ישטמוני׃

jeg stønner ved Fjendernes Råb og de gudløses Skrig; thi Ulykke vælter de over mig, forfølger mig grumt;

לבי יחיל בקרבי ואימות מות נפלו עלי׃

Hjertet er angst i mit Bryst, Dødens Rædsler er faldet over mig.

יראה ורעד יבא בי ותכסני פלצות׃

Frygt og Angst falder på mig, Gru er over mig.

ואמר מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכנה׃

Jeg siger: Ak, havde jeg Vinger som Duen, da fløj jeg i Ly,

הנה ארחיק נדד אלין במדבר סלה׃

ja, langt bort vilde jeg fly og blive i Ørkenen. - Sela.

אחישה מפלט לי מרוח סעה מסער׃

Da søgte jeg skyndsomt Tilflugt for rivende Storm og Uvejr.

בלע אדני פלג לשונם כי ראיתי חמס וריב בעיר׃

Herre, forvir og split deres Tungemål! Thi Vold og Ufred ser jeg i Byen;

יומם ולילה יסובבה על חומתיה ואון ועמל בקרבה׃

de går Rundgang Dag og Nat på dens Mure;

הוות בקרבה ולא ימיש מרחבה תך ומרמה׃

Ulykke, Kvide og Vanheld råder derinde, Voldsfærd og Svig viger aldrig bort fra dens Torve.

כי לא אויב יחרפני ואשא לא משנאי עלי הגדיל ואסתר ממנו׃

Det var ikke en Fjende, som hånede mig - det kunde bæres; min uven ydmygede mig ej - ham kunde jeg undgå;

ואתה אנוש כערכי אלופי ומידעי׃

men du, en Mand af min Stand, en Ven og fortrolig,

אשר יחדו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש׃

og det skønt vi delte Samværets Sødme, vandrede endrægtelig i Guds Hus.

ישימות עלימו ירדו שאול חיים כי רעות במגורם בקרבם׃

Over dem komme Død, lad dem levende synke i Dødsriget! Thi der er Ondskab i deres Bolig, i deres Indre!

אני אל אלהים אקרא ויהוה יושיעני׃

Jeg, jeg råber til Gud, og HERREN vil frelse mig.

ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי׃

Jeg klager og stønner ved Kvæld, ved Gry og ved Middag; min Røst vil han høre

פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי׃

og udfri min Sjæl i Fred, så de ikke kan komme mig nær; thi mange er de imod mig.

ישמע אל ויענם וישב קדם סלה אשר אין חליפות למו ולא יראו אלהים׃

Gud, som troner fra Fortids Dage, vil høre og ydmyge dem. - Sela. Thi der er ingen Forandring hos dem, og de frygter ikke for Gud.

שלח ידיו בשלמיו חלל בריתו׃

På Venner lagde han Hånd og brød sin Pagt.

חלקו מחמאת פיו וקרב לבו רכו דבריו משמן והמה פתחות׃

Glattere end Smør er hans Mund, men Hjertet vil Krig, blødere end Olie hans Ord, skønt dragne Sværd.

השלך על יהוה יהבך והוא יכלכלך לא יתן לעולם מוט לצדיק׃

Kast din Byrde på HERREN, så sørger han for dig, den retfærdige lader han ikke i Evighed rokkes.

ואתה אלהים תורדם לבאר שחת אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ואני אבטח בך׃

Og du, o Gud, nedstyrt dem i Gravens Dyb! Ej skal blodstænkte, svigefulde Mænd nå Hælvten af deres Dage. Men jeg, jeg stoler på dig!