Mark 8

ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם׃

I de Dage da der atter var en stor Skare, og de intet havde at spise, kaldte han sine Disciple til sig og siger til dem:

נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל׃

"Jeg ynkes inderligt over Skaren; thi de have allerede tøvet hos mig i tre Dage og have intet at spise.

והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק׃

Og dersom jeg lader dem gå fastende hjem, ville de vansmægte på Vejen, og nogle af dem ere komne langvejsfra."

ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם׃

Og hans Disciple svarede ham: "Hvorfra skal nogen kunne mætte disse med Brød her i en Ørken?"

וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע׃

Og han spurgte dem: "Hvor mange Brød have I?" Og de sagde:"Syv."

ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם׃

Og han byder Skaren af sætte sig ned på Jorden; og han tog de syv Brød, takkede, brød, dem og gav sine Disciple dem, at de skulde lægge dem for; og de lagde dem for Skaren.

ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה׃

Og de havde nogle få Småfisk; og han velsignede dem og sagde, af også disse skulde lægges for.

ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעת דודים׃

Og de spiste og bleve mætte; og de opsamlede af tiloversblevne Stykker syv Kurve.

והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם׃

Men de vare omtrent fire Tusinde; og han lod dem gå bort.

אז ירד באניה עם תלמידיו ויבא אל גלילות דלמונתא׃

Og straks gik han om Bord i Skibet med sine Disciple og kom til Dalmanuthas Egne.

ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו׃

Og Farisæerne gik ud og begyndte at strides med ham og forlangte af ham et Tegn fra Himmelen for at friste ham.

ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה׃

Og han sukkede dybt i sin Ånd og siger: "Hvorfor forlanger denne Slægt et Tegn? Sandelig, siger jeg eder, der skal ikke gives denne Slægt noget Tegn!"

ויעזב אותם וירד באניה וישב ויעבר אל עבר הים׃

Og han forlod dem og gik atter om Bord og for over til hin Side.

וישכחו לקחת אתם לחם ולא היה להם באניה בלתי אם ככר לחם אחת׃

Og de havde glemt at tage Brød med og havde kun eet Brød med sig i Skibet.

ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס׃

Og han bød dem og sagde: "Ser til, tager eder i Vare for Farisæernes Surdejg og Herodes's Surdejg!"

ויחשבו ויאמרו איש אל רעהו על כי לחם אין אתנו׃

Og de tænkte med hverandre: "Det er, fordi vi ikke have Brød."

וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם׃

Og da han mærkede dette, siger han til dem: "Hvorfor tænke I på, at I ikke have Brød? Skønne I ikke endnu, og forstå I ikke? Er eders Hjerte forhærdet?

עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו׃

Have I Øjne og se ikke? Og have I Øren og høre ikke? Og komme I ikke i Hu?

כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר׃

Da jeg brød de fem Brød til de fem Tusinde, hvor mange Kurve fulde af Stykker toge I da op?" De sige til ham: "Tolv."

ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה׃

"Og da jeg brød de syv til de fire Tusinde, hvor mange Kurve fulde af Stykker toge I da op?" Og de sige til ham: "Syv."

ויאמר אליהם איך לא תבינו׃

Og han sagde til dem "Hvorledes forstå I da ikke?"

ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו׃

Og de komme til Bethsajda. Og man fører en blind til ham og beder ham om, at han vil røre ved ham.

ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר׃

Og han tog den blinde ved Hånden og førte ham uden for Landsbyen og spyttede på hans Øjne og lagde Hænderne på ham og spurgte ham, om han så noget.

ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה׃

Og han så op og sagde: "Jeg ser Menneskene; thi jeg ser noget ligesom Træer gå omkring."

ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק׃

Derefter lagde han atter Hænderne på hans Øjne, og han blev klarsynet og var helbredt og kunde se alle Ting tydeligt.

וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר׃

Og han sendte ham hjem og sagde: "Du må ikke gå ind i Landsbyen, ej heller sige det til nogen i Landsbyen."

ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל כפרי קיסרין של פילפוס ויהי בדרך וישאל את תלמידיו ויאמר אליהם מה אמרים עלי האנשים מי אני׃

Og Jesus og hans Disciple gik ud til Landsbyerne ved Kæsarea Filippi; og på Vejen spurgte han sine Disciple og sagde til dem: "Hvem sige Menneskene, at jeg er?"

ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן הנביאים׃

Og de sagde til ham: "Johannes Døberen; og andre: Elias; men andre: en af Profeterne."

וישאל אתם לאמר ואתם מה תאמרו עלי מי אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח׃

Og han spurgte dem: "Men I, hvem sige I, at jeg er?" Peter svarede og siger til ham: "Du er Kristus."

ויצו אתם בגערה לבלתי דבר עליו לאיש׃

Og han bød dem strengt,at de ikke måtte sige nogen dette om ham.

ויחל ללמדם כי צריך בן האדם לענות הרבה וימאס על ידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויומת ומקצה שלשת ימים קום יקום׃

Og han begyndte at lære dem, at Menneskesønnen skulde lide meget og forkastes af de Ældste og Ypperstepræsterne og de skriftkloge og ihjelslås og opstå efter tre Dage.

והוא בגלוי דבר את הדבר הזה ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו׃

Og han talte dette frit ud. Og Peter tog ham til Side og begyndte at sætte ham i Rette.

ויפן אחריו ויבט את תלמידיו ויגער בפטרוס לאמר סור מעל פני השטן כי אין לבך לדברי האלהים כי אם לדברי האדם׃

Men han vendte sig og så på sine Disciple og irettesatte Peter og siger: "Vig bag mig, Satan! thi du sanser ikke, hvad Guds er, men hvad Menneskers er."

ויקרא אל העם ואל תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את צלבו וילך אחרי׃

Og han kaldte Skaren tillige med sine Disciple til sig og sagde til dem: "Den, som vil følge efter mig, han fornægte sig selv og tage sit Kors op og følge mig!

כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יושיענה׃

Thi den, som vil frelse sit Liv, skal miste det; men den, som mister sit Liv for min og Evangeliets Skyld, han skal frelse det.

כי מה יסכן לאדם כי יקנה את כל העולם ונשחתה נפשו׃

Thi hvad gavner det et Menneske at vinde den hele Verden og at bøde med sin Sjæl?

או מה יתן איש פדיון נפשו׃

Thi hvad kunde et Menneske give til Vederlag for sin Sjæl?

כי כל איש אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה בדור הנאף והחוטא הזה אף הוא יהיה לחרפה לבן האדם בבואו בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים׃

Thi den, som skammer sig ved mig og mine Ord i denne utro og syndige Slægt, ved ham skal også Menneskesønnen skamme sig, når han kommer i sin Faders Herlighed med de hellige Engle."