Mark 4

וישב אל הים ויחל ללמד ויקהלו אליו המון עם רב עד אשר ירד לשבת באניה בים וכל העם עומד על חוף הים ביבשה׃

И пак започна да поучава край езерото. И при Него се събра едно твърде голямо множество, така че Той се качи в един кораб и седеше на езерото, а цялото множество беше на сушата край езерото.

וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם׃

И ги поучаваше много с притчи и им казваше в поучението Си:

שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע׃

Слушайте! Ето, сеячът излезе да сее.

ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבא עוף השמים ויאכלהו׃

И когато сееше, някои зърна паднаха край пътя; и птиците дойдоха и ги изкълваха.

ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃

Други паднаха на каменисто място, където нямаше много пръст; и скоро поникнаха, защото нямаше дълбока почва,

ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש׃

а когато изгря слънцето, прегоряха и понеже нямаха корен, изсъхнаха.

ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי׃

А други паднаха между тръни; и тръните пораснаха и ги задушиха, и не дадоха плод.

ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה׃

А други паднаха на добра земя; и дадоха плод, който растеше и се умножаваше, и принесоха – кое тридесет, кое шестдесет, а кое сто.

ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

И каза: Който има уши да слуша, нека слуша.

ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל׃

И когато остана сам, онези, които бяха около Него с дванадесетте, Го попитаха за притчите.

ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים׃

И Той им каза: На вас е дадено да познаете тайната на Божието царство; а на онези, външните, всичко се дава в притчи;

למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם׃

така че "гледащи да гледат, а да не виждат; и слушащи да слушат, а да не разбират; да не би да се обърнат и да им се прости (грехът)".

ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם׃

И им каза: Не разбирате ли тази притча? А как ще разберете всичките притчи?

הזרע הוא זרע את הדבר׃

Сеячът сее словото.

ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם׃

А онези край пътя, където се сее словото, са тези, които чуват, но Сатана веднага идва и грабва посятото в тях слово.

וכן הנזרעים על מקמות הסלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו׃

Също и посятото на каменистите места са тези, които, като чуят словото, веднага с радост го приемат;

אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מהרה יכשלו׃

нямат обаче корен в себе си, а са кратковременни; после, когато настане напаст или гонение заради словото, веднага отпадат.

והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר׃

Посятото между тръните са други. Те са онези, които са слушали словото,

ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו׃

но светските грижи, примамката на богатството и пожеланията за други работи, като влязат, заглушават словото и то става безплодно.

ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי לשלשים שערים ולששים ולמאה׃

А посятото на добра земя са тези, които слушат словото, приемат го и дават плод – тридесет, шестдесет и стократно.

ויאמר אליהם הכי יביאו הנר למען יושם תחת האיפה ותחת המטה ולא למען יעלהו על המנורה׃

И им каза: Затова ли се донася светилото – за да го сложат под шиника или под леглото? Не е ли за това – да го поставят на светилника?

כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ולא נעלם דבר כי אם למען יבא לגלוי׃

Защото няма нищо тайно, което да не стане явно, нито е било скрито нещо, освен за да излезе наяве.

כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

Ако има някой уши да слуша, нека слуша.

ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם השמעים׃

Каза им също: Внимавайте в това, което слушате. С каквато мярка мерите, с такава ще ви се отмери и ще ви се прибави.

כי מי שיש לו נתון ינתן לו ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃

Защото, който има, на него ще се даде, а който няма, от него ще се отнеме и това, което има.

ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה׃

И каза: Божието царство е както когато човек хвърли семе в земята;

וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע׃

и спи, и става нощ и ден; а как никне и расте семето, той не знае.

כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת׃

Защото земята сама си произвежда: първо стрък, после клас, а след това – пълно зърно в класа.

וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר׃

А когато узрее плодът, начаса изпраща сърп, защото е настанала жетва.

ויאמר אל מה נדמה את מלכות האלהים ובאי זה משל נמשילנה׃

Каза още: С какво да сравним Божието царство или с каква притча да го представим?

כגרגר של חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל הזרעים אשר על הארץ׃

То прилича на синапено зърно, което, когато се посее в земята, е по-малко от всичките семена, които са на земята.

ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענפים גדולים עד אשר יוכלו עוף השמים לקנן בצלו׃

Но когато се посее, расте и става по-голямо от всички стръкове, и пуска големи клони, така че небесните птици могат да се подслонят под сянката му.

ובמשלים רבים כאלה דבר אליהם את הדבר כפי אשר יכלו לשמע׃

И с много такива притчи им говореше словото, както можеха да слушат.

ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל׃

А без притча не им говореше, но насаме обясняваше всичко на Своите ученици.

ויאמר אליהם ביום ההוא לפנות ערב נעברה העבר׃

И в същия ден, когато се свечери, Иисус им каза: Да минем на отвъдната страна.

ויעזבו את המון העם ויקחו אתו כאשר הוא באניה וגם אניות אחרות הלכו עמו׃

И като разпуснаха множеството, Го взеха със себе си в кораба, както беше; и имаше и други кораби с Него.

ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה׃

И се надигна голяма ветрена буря; и вълните се нахвърляха върху кораба, така че корабът вече се пълнеше с вода.

והוא ישן על הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי האינך דאג לנו כי נאבד׃

А Той беше на задната част, заспал на възглавница. И те Го събудиха и Му казаха: Учителю! Нима не Те е грижа, че загиваме?

ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה גדולה׃

А Той, като се събуди, смъмри вятъра и каза на езерото: Мълчи! Утихни! И вятърът престана и настана голяма тишина.

ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה׃

И Той им каза: Защо сте страхливи? Още ли нямате вяра?

וייראו יראה גדולה ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא אשר גם הרוח והים שמעים לו׃

И голям страх ги обзе; и те си казаха един на друг: Кой ли е Този, че и вятърът и езерото Му се покоряват?