Job 17

Mon souffle se perd, Mes jours s'éteignent, Le sépulcre m'attend.

רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי׃

Je suis environné de moqueurs, Et mon oeil doit contempler leurs insultes.

אם לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני׃

Sois auprès de toi-même ma caution; Autrement, qui répondrait pour moi?

שימה נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע׃

Car tu as fermé leur coeur à l'intelligence; Aussi ne les laisseras-tu pas triompher.

כי לבם צפנת משכל על כן לא תרמם׃

On invite ses amis au partage du butin, Et l'on a des enfants dont les yeux se consument.

לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה׃

Il m'a rendu la fable des peuples, Et ma personne est un objet de mépris.

והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה׃

Mon oeil est obscurci par la douleur; Tous mes membres sont comme une ombre.

ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם׃

Les hommes droits en sont stupéfaits, Et l'innocent se soulève contre l'impie.

ישמו ישרים על זאת ונקי על חנף יתערר׃

Le juste néanmoins demeure ferme dans sa voie, Celui qui a les mains pures se fortifie de plus en plus.

ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יסיף אמץ׃

Mais vous tous, revenez à vos mêmes discours, Et je ne trouverai pas un sage parmi vous.

ואולם כלם תשבו ובאו נא ולא אמצא בכם חכם׃

Quoi! mes jours sont passés, mes projets sont anéantis, Les projets qui remplissaient mon coeur...

ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי׃

Et ils prétendent que la nuit c'est le jour, Que la lumière est proche quand les ténèbres sont là!

לילה ליום ישימו אור קרוב מפני חשך׃

C'est le séjour des morts que j'attends pour demeure, C'est dans les ténèbres que je dresserai ma couche;

אם אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי׃

Je crie à la fosse: Tu es mon père! Et aux vers: Vous êtes ma mère et ma soeur!

לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה׃

Mon espérance, où donc est-elle? Mon espérance, qui peut la voir?

ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה׃

Elle descendra vers les portes du séjour des morts, Quand nous irons ensemble reposer dans la poussière.

בדי שאל תרדנה אם יחד על עפר נחת׃