Mark 8

През онези дни, когато пак се беше събрало голямо множество и нямаха какво да ядат, Иисус повика учениците Си и им каза:

ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם׃

Жал Ми е за множеството, защото три дни вече седят при Мен и нямат какво да ядат.

נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל׃

Ако ги разпусна гладни по домовете им, ще им прималее по пътя, защото някои от тях са дошли отдалеч.

והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק׃

А учениците Му отговориха: Откъде ще може някой да насити тези хора с хляб тук, в това уединено място?

ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם׃

А Той ги попита: Колко хляба имате? И те казаха: Седем.

וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע׃

Тогава Той заповяда на множеството да насядат на земята; и като взе седемте хляба, благодари, разчупи и даде на учениците Си, за да ги сложат. И те ги сложиха пред множеството.

ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם׃

Имаха и няколко малки риби; и като благослови, заповяда да сложат и тях.

ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה׃

И ядоха и се наситиха. И вдигнаха седем кошници с останали къшеи.

ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעת דודים׃

А онези, които ядоха, бяха около четири хиляди. И ги разпусна.

והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם׃

И веднага се качи в кораба с учениците Си и дойде в Далманутанските области.

אז ירד באניה עם תלמידיו ויבא אל גלילות דלמונתא׃

И фарисеите излязоха и започнаха да спорят с Него. И като Го изпитваха, поискаха от Него знамение от небето.

ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו׃

А Той въздъхна дълбоко в духа Си и каза: Защо този род иска знамение? Истина ви казвам: на този род няма да се даде знамение.

ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה׃

И ги остави, като пак се качи в кораба и мина на отвъдната страна.

ויעזב אותם וירד באניה וישב ויעבר אל עבר הים׃

А учениците Му забравиха да вземат хляб и нямаха при себе си в кораба повече от един хляб.

וישכחו לקחת אתם לחם ולא היה להם באניה בלתי אם ככר לחם אחת׃

И Той им заръча, като каза: Внимавайте! Пазете се от кваса на фарисеите и от кваса на Ирод.

ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס׃

И те разискваха помежду си, като говореха: Това е защото нямаме хляб.

ויחשבו ויאמרו איש אל רעהו על כי לחם אין אתנו׃

А Иисус, като разбра това, им каза: Защо разисквате за това, че нямате хляб? Още ли не разбирате, и не съзнавате? Още ли е закоравяло сърцето ви?

וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם׃

Като имате очи, не виждате ли? И като имате уши, не чувате ли? И не помните ли?

עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו׃

Когато разчупих петте хляба на петте хиляди души, колко коша пълни с къшеи вдигнахте? Казаха Му: Дванадесет.

כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר׃

А когато разчупих седемте на четирите хиляди души, колко кошници пълни с къшеи вдигнахте? Казаха Му: Седем.

ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה׃

И им каза: Още ли не разбирате?

ויאמר אליהם איך לא תבינו׃

След това дойдоха във Витсаида. И доведоха при Него един сляп и Му се молиха да се докосне до него.

ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו׃

А Той хвана слепия за ръка и го изведе вън от селото; и като плюна на очите му, положи на него ръце и го попита: Виждаш ли нещо?

ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר׃

А той, като повдигна очи, каза: Виждам хората; защото виждам неща като дървета, които ходят.

ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה׃

После пак положи ръце на очите му и той втренчи очите си, оздравя и виждаше всичко ясно.

ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק׃

И го изпрати у дома му, като каза: Не влизай в селото, (нито казвай това на някого от селото).

וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר׃

И Иисус излезе с учениците Си по селата на Кесария Филипова. И по пътя попита учениците Си, като им каза: Какво казват хората, кой съм Аз?

ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל כפרי קיסרין של פילפוס ויהי בדרך וישאל את תלמידיו ויאמר אליהם מה אמרים עלי האנשים מי אני׃

А те в отговор Му казаха: Йоан Кръстител; други – Илия; а други – един от пророците.

ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן הנביאים׃

Тогава ги попита: А вие какво казвате, кой съм? Петър в отговор Му каза: Ти си Христос.

וישאל אתם לאמר ואתם מה תאמרו עלי מי אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח׃

И Той им заръча да не казват на никого за Него.

ויצו אתם בגערה לבלתי דבר עליו לאיש׃

И започна да ги учи, че Човешкият Син трябва много да пострада и да бъде отхвърлен от старейшините и главните свещеници, и книжниците и да бъде убит, и след три дни да възкръсне.

ויחל ללמדם כי צריך בן האדם לענות הרבה וימאס על ידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויומת ומקצה שלשת ימים קום יקום׃

И открито говореше това слово. А Петър Го взе настрана и започна да Го мъмри.

והוא בגלוי דבר את הדבר הזה ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו׃

А Той, като се обърна и погледна учениците Си, смъмри Петър, като каза: Махни се, Сатана, и иди зад Мен, защото не мислиш за Божиите неща, а за човешките.

ויפן אחריו ויבט את תלמידיו ויגער בפטרוס לאמר סור מעל פני השטן כי אין לבך לדברי האלהים כי אם לדברי האדם׃

И повика множеството заедно с учениците Си и им каза: Ако някой иска да дойде след Мен, нека се отрече от себе си, нека вземе кръста си и нека Ме следва.

ויקרא אל העם ואל תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את צלבו וילך אחרי׃

Защото, който иска да спаси живота си, ще го загуби; а който загуби живота си заради Мен и заради благовестието, ще го спаси.

כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יושיענה׃

Понеже какво се ползва човек, като спечели целия свят, а изгуби живота си?

כי מה יסכן לאדם כי יקנה את כל העולם ונשחתה נפשו׃

Защото, какво би дал човек в замяна на живота си?

או מה יתן איש פדיון נפשו׃

Защото, ако се срамува някой заради Мен и заради Моите думи в този прелюбодеен и грешен род, то и Човешкият Син ще се срамува от него, когато дойде в славата на Своя Отец със светите ангели.

כי כל איש אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה בדור הנאף והחוטא הזה אף הוא יהיה לחרפה לבן האדם בבואו בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים׃