Luke 10

Ezek után pedig rendele az Úr másokat is, hetvenet, és elküldé azokat kettőnként az ő orczája előtt, minden városba és helyre, a hová ő menendő vala.

ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה׃

Monda azért nékik: Az aratni való sok, de a munkás kevés; kérjétek azért az aratásnak Urát, hogy küldjön munkásokat az ő aratásába.

ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו׃

Menjetek el: Ímé én elbocsátlak titeket, mint bárányokat a farkasok közé.

לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים׃

Ne hordozzatok erszényt, se táskát, se sarut; és az úton senkit ne köszöntsetek.

אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך׃

Valamely házba bementek, először ezt mondjátok: Békesség e háznak!

ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה׃

És ha lesz ott valaki békességnek fia, a ti békességtek azon marad; ha nem, ti reátok tér vissza.

והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב׃

Ugyanazon házban maradjatok pedig, azt evén és iván, a mit ők *adnak:* mert méltó a munkás az ő jutalmára. Ne járjatok házról-házra.

ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו משלהם כי שוה הפועל בשכרו אל תסעו מבית לבית׃

És valamely városba bementek, és befogadnak titeket, azt egyétek, a mit előtökbe adnak:

וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם׃

És gyógyítsátok a betegeket, a kik ott lesznek, és mondjátok nékik: Elközelített hozzátok az Isten országa.

ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים׃

Valamely városba pedig bementek, és titeket be nem fogadnak, annak utczáira kimenvén, ezt mondjátok:

וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו׃

Még a port is, a mely reánk ragadt a ti várostokból, itt köztetek letöröljük; mindazáltal ez legyen tudtotokra, hogy az Isten országa elközelített hozzátok.

אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים׃

Mondom pedig néktek, hogy a Sodomabeliek állapota tűrhetőbb lesz ama napon, hogynem azé a városé.

אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא׃

Jaj néked Korazin! Jaj néked Bethsaida! mert ha Tírusban és Sídonban lettek volna azok a csodák, melyek te benned lőnek, régen zsákban és hamuban ülve megtértek volna.

אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו׃

Hanem Tírusnak és Sídonnak tűrhetőbb lesz állapota az ítéletkor, hogynem néktek.

אכן לצור וצידון יקל בדין מכם׃

És te Kapernaum, mely mind az égig felmagasztaltattál, a pokolig fogsz lealáztatni.

ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי׃

A ki titeket hallgat, engem hallgat, és a ki titeket megvet, engem vet meg; és a ki engem vet meg, azt veti meg, a ki engem elküldött.

השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני׃

Visszatére pedig a hetven *tanítvány* örömmel, mondván: Uram, még az ördögök is engednek nékünk a te neved által!

וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך׃

Ő pedig monda nékik: Látám a Sátánt, mint a villámlást lehullani az égből.

ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים׃

Ímé adok néktek hatalmat, hogy a kígyókon és skorpiókon tapodjatok, és az ellenségnek minden erején; és semmi nem árthat néktek.

הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם׃

De azon ne örüljetek, hogy a lelkek néktek engednek; hanem inkább azon örüljetek, hogy a ti neveitek fel vannak írva a mennyben.

אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים׃

Azon órában örvendeze Jézus lelkében, és monda: Hálákat adok néked, Atyám, mennynek és földnek Ura, hogy elrejtetted ezeket a bölcsek és értelmesek elől, és a kisdedeknek megjelentetted. Igen, Atyám, mert így volt kedves te előtted.

בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך׃

Mindent nékem adott az én Atyám: és senki sem tudja, kicsoda a Fiú, csak az Atya; és kicsoda az Atya, hanem *csak* a Fiú, és a kinek a Fiú akarja megjelenteni.

הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃

És a tanítványokhoz fordulván, monda ő magoknak: Boldog szemek, a melyek látják azokat, a melyeket ti láttok.

ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים׃

Mert mondom néktek, hogy sok próféta és király kívánta látni, a miket ti láttok, de nem látták; és hallani, a miket hallotok, de nem hallották.

כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו׃

És ímé egy törvénytudó felkele, kísértvén őt, és mondván: Mester, mit cselekedjem, hogy az örök életet vehessem?

והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם׃

Ő pedig monda annak: A törvényben mi van megírva? mint olvasod?

ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא׃

Az pedig felelvén, monda: Szeresd az Urat, a te Istenedet teljes szívedből és teljes lelkedből és minden erődből és teljes elmédből; és a te felebarátodat, mint magadat.

ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך׃

Monda pedig annak: Jól felelél; ezt cselekedd, és élsz.

ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה׃

Az pedig igazolni akarván magát, monda Jézusnak: De ki az én felebarátom?

והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי׃

Jézus pedig felelvén, monda: Egy ember megy vala alá Jeruzsálemből Jerikóba, és rablók *kezé*be esék, a kik azt kifosztván és megsebesítvén, elmenének, és ott hagyák félholtan.

ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם׃

Történet szerint pedig megy vala alá azon az úton egy pap, a ki azt látván, elkerülé.

ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו׃

Hasonlóképen egy Lévita is, mikor arra a helyre ment, és *azt* látta, elkerülé.

וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו׃

Egy samaritánus pedig az úton menvén, odaért, a hol az vala: és mikor azt látta, könyörületességre indula.

ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו׃

És hozzájárulván, bekötözé annak sebeit, olajat és bort töltvén azokba; és azt felhelyezvén az ő tulajdon barmára, vivé a vendégfogadó házhoz, és gondját viselé néki.

ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו׃

Másnap pedig elmenőben két pénzt kivévén, adá a gazdának, és monda néki: Viselj gondot reá, és valamit ezen fölül reáköltesz, én mikor visszatérek, megadom néked.

ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך׃

E három közül azért kit gondolsz, hogy felebarátja volt annak, a ki a rablók *kezébe* esett?

ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים׃

Az pedig monda: Az, a ki könyörült rajta. Monda azért néki Jézus: Eredj el, és te *is* a képen cselekedjél.

ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה׃

Lőn pedig, mikor az úton menének, hogy ő beméne egy faluba; egy Mártha nevű asszony pedig befogadá őt házába.

ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה׃

És ennek vala egy Mária nevezetű testvére, ki is Jézus lábainál leülvén, hallgatja vala az ő beszédét.

ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו׃

Mártha pedig foglalatos volt a szüntelen való szolgálatban; előállván azért, monda: Uram, nincs-é arra gondod, hogy az én testvérem magamra hagyott engem, hogy szolgáljak? Mondjad azért néki, hogy segítsen nékem.

ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי׃

Felelvén pedig, monda néki Jézus: Mártha, Mártha, szorgalmas vagy és sokra igyekezel:

ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה׃

De egy a szükséges dolog: és Mária a jobb részt választotta, mely el nem vétetik ő tőle.

אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה׃