Luke 15

ויהי בקרב אליו כל המוכסים והחטאים לשמע אותו׃

Och till honom kom allt vad publikaner och syndare hette för att höra honom.

וילונו הפרושים והסופרים לאמר הנה זה מקבל את החטאים ואכל אתם׃

Men fariséerna och de skriftlärde knorrade och sade: »Denne tager emot syndare och äter med dem.»

וידבר אליהם את המשל הזה לאמר׃

Då framställde han för dem denna liknelse; han sade:

מי זה האיש מכם אשר לו מאה כבשים ואבד לו אחד מהם ולא יטוש את התשעים ותשעה במדבר והלך אחרי האבד עד כי ימצאהו׃

»Om ibland eder finnes en man som har hundra får, och han förlorar ett av dem, lämnar han icke då de nittionio i öknen och går och söker efter det förlorade, till dess han finner det?

והיה כמצאו אתו ישימנו על כתפיו בשמחה׃

Och när han har funnit det, lägger han det på sina axlar med glädje.

ובא אל ביתו וקרא לאהביו ולשכניו יחד לאמר שמחו אתי כי מצאתי את שיי האבד׃

Och när han kommer hem, kallar han tillhopa sina vänner och grannar och säger till dem: 'Glädjens med mig, ty jag har funnit mitt får, som var förlorat.'

אני אמר לכם כי כן תהיה שמחה בשמים על חוטא אחד השב יותר מעל תשעים ותשעה צדיקים אשר לא יצטרכו לתשובה׃

Jag säger eder att likaså bliver mer glädje i himmelen över en enda syndare som gör bättring, än över nittionio rättfärdiga som ingen bättring behöva.

או מי האשה אשר לה עשרה דרכמונים ואבד לה דרכמון אחד ולא תדליק נר ותטאטא את הבית ותחפש היטב עד כי תמצאהו׃

Eller om en kvinna har tio silverpenningar, och hon tappar bort en av dem, tänder hon icke då upp ljus och sopar huset och söker noga, till dess hon finner den?

והיה כמצאה אותו תקרא לרעותיה ולשכנותיה לאמר שמחנה אתי כי מצאתי את הדרכמון אשר אבד לי׃

Och när hon har funnit den, kallar hon tillhopa sina väninnor och grannkvinnor och säger: 'Glädjens med mig, ty jag har funnit den penning som jag hade tappat bort.'

כן אני אמר לכם תהיה שמחה לנפי מלאכי אלהים על חוטא אחד אשר שב מחטאו׃

Likaså, säger jag eder, bliver glädje hos Guds änglar över en enda syndare som gör bättring.

ויאמר איש אחד היו לו שני בנים׃

Ytterligare sade han: »En man hade två söner.

ויאמר הצעיר אל אביו אבי תנה לי את חלק הרכוש אשר יפל לי ויחלק להם את הנחלה׃

Och den yngre av dem sade till fadern: 'Fader, giv mig den del av förmögenheten, som faller på min lott.' Då skiftade han sina ägodelar mellan dem.

ויהי מקץ ימים ויאסף הבן הצעיר את הכל וילך אל ארץ רחוקה ושם פזר את רכשו וילך בדרך סובאים וזוללים׃

Och icke lång tid därefter lade den yngre sonen allt sitt tillhopa och for långt bort till ett främmande land. Där levde han i utsvävningar och förfor så sin förmögenhet.

ואחרי כלותו את הכל היה רעב חזק בארץ ההיא ויחל להיות חסר לחם׃

Men sedan han hade slösat bort allt, kom en svär hungersnöd över det landet, och han begynte lida nöd.

וילך וידבק באחד מבני המדינה בארץ ההיא וישלח אותו אל שדותיו לרעות חזירים׃

Då gick han bort och gav sig under en man där i landet, och denne sände honom ut på sina marker för att vakta svin.

ויתאו למלא את בטנו בחרובים אשר יאכלו החזירים ואין נתן לו׃

Och han åstundade att få fylla sin buk med de fröskidor som svinen åto; men ingen gav honom något.

וישב אל לבו ויאמר מה רבו שכירי אבי ויש להם לחם לשבע ואני אבד ברעב׃

Då kom han till besinning och sade: 'Huru många legodrängar hos min fader hava icke bröd i överflöd, medan jag har förgås av hunger!

אקומה נא ואלכה אל אבי ואמר אליו אבי חטאתי לשמים ולפניך׃

Jag vill stå upp och gå till min fader och säga till honom: Fader, jag har syndat mot himmelen och inför dig;

ונקלתי מהקרא עוד בנך שימני כאשר שכיריך׃

jag är icke mer värd att kallas din son. Låt mig bliva såsom en av dina legodrängar.'

ויקם ויבא אל אביו עודנו מרחוק ואביו ראהו ויהמו מעיו וירץ ויפל על צואריו וישקהו׃

Så stod han upp och gick till sin fader. Och medan han ännu var långt borta, fick hans fader se honom och ömkade sig över honom och skyndade emot honom och föll honom om halsen och kysste honom innerligt.

ויאמר אליו הבן אבי חטאתי לשמים ולפניך ואני נקלתי מהקרא עוד בנך׃

Men sonen sade till honom: 'Fader, jag har syndat mot himmelen och inför dig; jag är icke mer värd att kallas din son.'

ויאמר האב אל עבדיו הוציאו את השמלה הטובה מכלן והלבישהו ותנו טבעת על ידו ונעלים ברגליו׃

Då sade fadern till sina tjänare 'Skynden eder att taga fram den yppersta klädnaden och kläden honom i den, och sätten en ring på hans hand och skor på hans fötter.

והביאו את עגל המרבק וטבחו אתו ונאכלה ונשמח׃

Och hämten den gödda kalven och slakten den, så vilja vi äta och gör oss glada.

כי זה בני היה מת ויחי ואובד היה וימצא ויחלו לשמח׃

Ty denne min son var död, men har fått liv igen; han var förlorad men är återfunnen.' Och de begynte göra sig glada.

ובנו הגדול היה בשדה ויהי כאשר בא ויקרב אל הבית וישמע קול זמרה ומחלות׃

Men hans äldre son var ute på marken. När denne nu vände tillbaka och hade kommit nära huset fick han höra spel och dans.

ויקרא אל אחד הנערים וישאל מה זאת׃

Då kallade han till sig en av tjänarna och frågade vad detta kunde betyda.

ויאמר אליו כי בא אחיך ויטבח אביך את עגל המרבק על אשר הושב לו שלם׃

Denne svarade honom: 'Din broder har kommit hem; och då nu din fader har fått honom välbehållen tillbaka, har han låtit slakta den gödda kalven.'

ויחר לו ולא אבה לבוא הביתה ויצא אביו וידבר על לבו׃

Då blev han vred och ville icke gå in. Hans fader gick då ut och talade vanligt med honom.

ויען ויאמר אל אביו הנה זה שנים רבות אני עבד אתך ומימי לא עברתי את מצותך ומימי לא נתת לי גדי למען אשיש עם רעי׃

Men han svarade och sade till sin fader: 'Se, i så många år har jag nu tjänat dig, och aldrig har jag överträtt något ditt bud; och lik väl har du åt mig aldrig givit ens en killing, för att jag skulle kunna göra mig glad med mina vänner.

ויבא בנך זה אשר בלע את נחלתך עם הזנות ותזבח לו את עגל המרבק׃

Men när denne din son, som har förtärt dina ägodelar tillsammans med skökor, nu har kommit tillbaka, så har du för honom låtit slakta den gödda kalven.'

ויאמר אליו בני אתה תמיד עמדי וכל אשר לי לך הוא׃

Då sade han till honom: 'Min son, du är alltid hos mig, och all mitt är ditt.

אבל נכון לשוש ולשמח כי אחיך זה היה מת ויחי ואבד היה וימצא׃

Men nu måste vi fröjda oss och vara glada; ty denne din broder var död, men har fått liv igen, han var förlorad, men är återfunnen.'»