Mark 4

וישב אל הים ויחל ללמד ויקהלו אליו המון עם רב עד אשר ירד לשבת באניה בים וכל העם עומד על חוף הים ביבשה׃

Og han begynte atter å lære ved sjøen, og meget folk samlet sig om ham, så han gikk ut i en båt og satt i den ute på sjøen, og alt folket var på land ved sjøen.

וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם׃

Og han lærte dem meget i lignelser, og sa til dem idet han lærte:

שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע׃

Hør! Se, en såmann gikk ut for å så,

ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבא עוף השמים ויאכלהו׃

og det skjedde da han sådde, da falt noget ved veien; og fuglene kom og åt det op.

ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃

Og noget falt på stengrunn, hvor det ikke hadde meget jord; og det kom snart op, fordi det ikke hadde dyp jord,

ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש׃

og da solen gikk op, blev det avsvidd, og da det ikke hadde rot, visnet det.

ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי׃

Og noget falt blandt torner; og tornene skjøt op og kvalte det, og det bar ikke frukt.

ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה׃

Og noget falt i god jord; og det bar frukt som vokste og blev stor, og det bar inntil tretti fold og seksti fold og hundre fold.

ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

Og han sa til dem: Den som har ører å høre med, han høre!

ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל׃

Og da han var blitt alene, spurte de tolv og de andre som var med ham, om lignelsene.

ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים׃

Og han sa til dem: Eder er Guds rikes hemmelighet gitt, men til hine som er utenfor, sies det alt sammen i lignelser,

למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם׃

forat de skal se og se og ikke skjelne, og høre og høre og ikke forstå, forat de ikke skal omvende sig og få forlatelse.

ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם׃

Og han sa til dem: Forstår I ikke denne lignelse? Hvorledes skal I da skjønne alle lignelsene?

הזרע הוא זרע את הדבר׃

Såmannen sår ordet.

ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם׃

Men de ved veien er de som ordet blir sådd i, og når de har hørt det, kommer straks Satan og tar bort ordet som er sådd i dem.

וכן הנזרעים על מקמות הסלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו׃

Og på samme måte de som såes på stengrunn; det er de som straks tar imot ordet med glede når de får høre det,

אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מהרה יכשלו׃

og de har ikke rot i sig, men holder bare ut til en tid; blir det så trengsel eller forfølgelse for ordets skyld, da tar de straks anstøt.

והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר׃

Og andre igjen er de som såes blandt torner; det er de som hører ordet,

ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו׃

og verdens bekymringer og rikdommens forførelse og attrå efter de andre ting kommer inn og kveler ordet, og det blir uten frukt.

ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי לשלשים שערים ולששים ולמאה׃

Og dette er de som er sådd i den gode jord: de som hører ordet og tar imot det og bærer frukt, tretti fold og seksti fold og hundre fold.

ויאמר אליהם הכי יביאו הנר למען יושם תחת האיפה ותחת המטה ולא למען יעלהו על המנורה׃

Og han sa til dem: Kommer vel lyset inn for å settes under en skjeppe eller under en seng? Kommer det ikke for å settes i staken?

כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ולא נעלם דבר כי אם למען יבא לגלוי׃

For intet er skjult uten at det skal åpenbares, heller ikke blir noget dulgt uten for å komme for dagen.

כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

Om nogen har ører å høre med, han høre!

ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם השמעים׃

Og han sa til dem: Akt på hvad I hører! Med det samme mål som I måler med, skal eder måles igjen, og enn mere skal gis eder.

כי מי שיש לו נתון ינתן לו ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃

For den som har, ham skal gis, og den som ikke har, fra ham skal endog tas det han har.

ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה׃

Og han sa: Med Guds rike er det således som når et menneske kaster sæden i jorden

וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע׃

og sover og står op, natt og dag, og sæden spirer frem og blir høi, uten at han selv vet av det.

כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת׃

Av sig selv bærer jorden grøde: først strå, så aks, så fullt korn i akset.

וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר׃

Men når grøden er moden, sender han straks sigden ut, fordi høsten er forhånden.

ויאמר אל מה נדמה את מלכות האלהים ובאי זה משל נמשילנה׃

Og han sa: Hvad skal vi ligne Guds rike med, eller hvad lignelse skal vi bruke om det?

כגרגר של חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל הזרעים אשר על הארץ׃

Det er likesom sennepskornet, som er mindre enn alt annet frø på jorden når det såes i jorden;

ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענפים גדולים עד אשר יוכלו עוף השמים לקנן בצלו׃

og når det er sådd, vokser det op og blir større enn alle maturter og skyter store grener, så at himmelens fugler kan bygge rede under dets skygge.

ובמשלים רבים כאלה דבר אליהם את הדבר כפי אשר יכלו לשמע׃

Og i mange sådanne lignelser talte han ordet til dem, så meget som de kunde høre,

ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל׃

og uten lignelse talte han ikke til dem; men i enrum utla han alt sammen for sine disipler.

ויאמר אליהם ביום ההוא לפנות ערב נעברה העבר׃

Og samme dag, da det var blitt aften, sa han til dem: La oss fare over til hin side!

ויעזבו את המון העם ויקחו אתו כאשר הוא באניה וגם אניות אחרות הלכו עמו׃

Og de lot folket fare, og tok ham med sig i båten som han var; men også andre båter var i følge med ham.

ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה׃

Og det kom en sterk stormvind, og bølgene slo inn i båten, så at den holdt på å fylles.

והוא ישן על הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי האינך דאג לנו כי נאבד׃

Og han lå og sov bak i båten på en hodepute; og de vekket ham og sa til ham: Mester! bryr du dig ikke om at vi går under?

ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה גדולה׃

Og han stod op og truet vinden, og til sjøen sa han: Ti, vær stille! Og vinden la sig, og det blev blikkstille.

ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה׃

Og han sa til dem: Hvorfor er I så redde? Hvorledes kan I være så vantro?

וייראו יראה גדולה ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא אשר גם הרוח והים שמעים לו׃

Og de blev storlig forferdet, og sa til hverandre: Hvad er dette for en, som både vinden og sjøen er lydige?