Luke 10

ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה׃

Siden utvalgte Herren også sytti andre og sendte dem ut, to og to, i forveien for sig til hver by og hvert sted hvor han selv skulde komme.

ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו׃

Og han sa til dem: Høsten er stor, men arbeiderne få; bed derfor høstens herre at han vil drive arbeidere ut til sin høst!

לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים׃

Gå avsted! Se, jeg sender eder som lam midt iblandt ulver.

אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך׃

Bær ikke pung, ikke skreppe, ikke sko; gi eder ikke i tale med nogen på veien!

ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה׃

Men hvor I kommer inn i et hus, der skal I først si: Fred være med dette hus!

והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב׃

Og er det et fredens barn der, da skal eders fred hvile over ham, men hvis ikke, da skal den vende tilbake over eder.

ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו משלהם כי שוה הפועל בשכרו אל תסעו מבית לבית׃

Men bli der i huset, og et og drikk hvad de byr eder! for arbeideren er sin lønn verd. I skal ikke flytte fra hus til hus.

וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם׃

Og hvor I kommer inn i en by og de tar imot eder, der skal I ete hvad de setter frem for eder,

ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים׃

og helbred de syke som er der, og si til dem: Guds rike er kommet nær til eder!

וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו׃

Men hvor I kommer inn i en by og de ikke tar imot eder, der skal I gå ut på dens gater og si:

אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים׃

Endog støvet som er blitt hengende ved våre føtter av eders by, stryker vi av til eder; men dette skal I vite at Guds rike er kommet nær!

אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא׃

Jeg sier eder at det skal gå Sodoma tåleligere på hin dag enn den by.

אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו׃

Ve dig, Korasin! ve dig, Betsaida! for dersom de kraftige gjerninger som er gjort i eder, var gjort i Tyrus og Sidon, da hadde de for lenge siden omvendt sig og sittet i sekk og aske.

אכן לצור וצידון יקל בדין מכם׃

Dog, det skal gå Tyrus og Sidon tåleligere i dommen enn eder.

ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי׃

Og du, Kapernaum, som er blitt ophøiet like til himmelen! like til dødsriket skal du bli nedstøtt.

השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני׃

Den som hører eder, hører mig, og den som forkaster eder, forkaster mig, og den som forkaster mig, forkaster ham som sendte mig.

וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך׃

Og de sytti kom glade tilbake og sa: Herre! endog de onde ånder er oss lydige i ditt navn!

ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים׃

Da sa han til dem: Jeg så Satan falle ned fra himmelen som et lyn.

הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם׃

Se, jeg har gitt eder makt til å trede på slanger og skorpioner og over alt fiendens velde, og ingen ting skal skade eder;

אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים׃

dog, gled eder ikke over dette at åndene er eder lydige, men gled eder over at eders navn er opskrevet i himmelen!

בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך׃

I den samme stund frydet han sig i den Hellige Ånd og sa: Jeg priser dig, Fader, himmelens og jordens herre, fordi du har skjult dette for de vise og forstandige og åpenbaret det for de umyndige; ja, Fader, fordi således skjedde det som var velbehagelig for dig.

הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃

Alle ting er mig overgitt av min Fader, og ingen kjenner til hvem Sønnen er, uten Faderen, og hvem Faderen er, uten Sønnen og den som Sønnen vil åpenbare det for.

ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים׃

Og han vendte sig særlig til sine disipler og sa: Salige er de øine som ser det I ser;

כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו׃

for jeg sier eder: Mange profeter og konger har villet se det I ser, og har ikke fått se det, og høre det I hører, og har ikke fått høre det.

והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם׃

Og se, en lovkyndig stod op og fristet ham og sa: Mester! hvad skal jeg gjøre forat jeg kan arve evig liv?

ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא׃

Han sa til ham: Hvad er skrevet i loven? hvorledes leser du?

ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך׃

Han svarte og sa: Du skal elske Herren din Gud av alt ditt hjerte og av all din sjel og av all din makt og av all din hu, og din næste som dig selv.

ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה׃

Da sa han til ham: Du svarte rett; gjør dette, så skal du leve!

והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי׃

Men da han vilde gjøre sig selv rettferdig, sa han til Jesus: Hvem er da min næste?

ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם׃

Jesus svarte og sa: En mann gikk ned fra Jerusalem til Jeriko, og han falt iblandt røvere, som både klædde ham av og slo ham og gikk bort og lot ham ligge halvdød.

ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו׃

Men det traff sig så at en prest drog samme vei ned, og han så ham, og gikk like forbi.

וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו׃

Likeså en levitt; han kom til stedet, gikk frem og så ham, og gikk like forbi.

ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו׃

Men en samaritan som var på reise, kom dit hvor han var, og da han så ham, ynkedes han inderlig,

ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו׃

og han gikk bort til ham og forbandt hans sår og helte olje og vin i dem, og han løftet ham op på sitt eget dyr og førte ham til et herberge og pleide ham.

ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך׃

Og da det led mot næste dag, tok han to penninger frem og gav verten og sa til ham: Plei ham! og hvad mere du måtte koste på ham, det skal jeg betale dig igjen når jeg kommer tilbake.

ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים׃

Hvem av disse tre synes du nu viste sig som den manns næste som var falt iblandt røverne?

ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה׃

Han sa: Den som gjorde barmhjertighet imot ham. Da sa Jesus til ham: Gå du bort og gjør likeså!

ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה׃

Og det skjedde mens de var på vandring, at han kom til en by, og en kvinne ved navn Marta tok imot ham i sitt hus.

ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו׃

Og hun hadde en søster som hette Maria; hun satte sig ved Jesu føtter og hørte på hans ord.

ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי׃

Men Marta hadde det meget travelt med å tjene ham; hun gikk da frem og sa: Herre! bryr du dig ikke om at min søster har latt mig bli alene om å tjene dig? Si da til henne at hun skal hjelpe mig!

ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה׃

Men Jesus svarte og sa til henne: Marta! Marta! du gjør dig strev og uro med mange ting;

אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה׃

men ett er nødvendig. Maria har valgt den gode del, som ikke skal tas fra henne.