Lamentations 5

זכר יהוה מה היה לנו הביט וראה את חרפתנו׃

Kom i hu, Herre, det som har hendt oss, sku og se hvor vi blir hånet!

נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים׃

Vår arv er gått over til fremmede, våre hus til utlendinger.

יתומים היינו אין אב אמתינו כאלמנות׃

Vi er blitt farløse, har ingen far; våre mødre er som enker.

מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו׃

Vi må kjøpe det vann vi drikker, vår ved må vi betale.

על צוארנו נרדפנו יגענו לא הונח לנו׃

Våre forfølgere er på nakken av oss; vi er trette, vi får ingen hvile.

מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם׃

Til Egypten har vi overgitt oss, og til Assyria, for å bli mettet med brød.

אבתינו חטאו אינם אנחנו עונתיהם סבלנו׃

Våre fedre har syndet, de er ikke mere; vi bærer deres misgjerninger.

עבדים משלו בנו פרק אין מידם׃

Træler hersker over oss; ingen river oss ut av deres hånd.

בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר׃

Med fare for vårt liv henter vi vårt brød, truet av ørkenens sverd.

עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב׃

Vår hud brenner som en ovn av hungerens luer.

נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה׃

Kvinner har de krenket i Sion, jomfruer i Judas byer.

שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו׃

Fyrster har de hengt, de gamles åsyn har de ikke hedret.

בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו׃

Unge menn bar kvernen, og gutter segnet under vedbøren.

זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם׃

De gamle sitter ikke mere i porten, de unge menn ikke mere ved sin strengelek.

שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו׃

Med vårt hjertes glede er det forbi, vår dans er omskiftet til sorg.

נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו׃

Kronen er falt av vårt hode; ve oss, vi har syndet.

על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו׃

Derfor er vårt hjerte sykt, derfor er våre øine blitt dimme,

על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו׃

for Sions bergs skyld, som er øde; rever løper om på det.

אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדר ודור׃

Du, Herre, troner til evig tid, din trone blir fra slekt til slekt.

למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים׃

Hvorfor skulde du glemme oss evig, forlate oss for så lang en tid?

השיבנו יהוה אליך ונשוב חדש ימינו כקדם׃

Herre, før oss atter til dig, så vi kan komme tilbake! Forny våre dager, så de blir som i fordums tid!

כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד׃

For skulde du rent ha forkastet oss? Skulde du være så storlig vred på oss?