Isaiah 3

כי הנה האדון יהוה צבאות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה כל משען לחם וכל משען מים׃

For se, Herren, Israels Gud, hærskarenes Gud, tar bort fra Jerusalem og Juda støtte og stav, hver støtte av brød og hver støtte av vann,

גבור ואיש מלחמה שופט ונביא וקסם וזקן׃

helt og krigsmann, dommer og profet, spåmann og eldste,

שר חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש׃

høvedsmann over femti og hver høit aktet mann, rådsherre og håndverksmester og kyndig åndemaner.

ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו בם׃

Og jeg vil sette barn til styrere over dem, og guttekåthet skal herske over dem.

ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד׃

Blandt folket skal den ene undertrykke den andre, hver mann sin næste; den unge skal sette sig op mot den gamle, den ringeaktede mot den høit ærede.

כי יתפש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה לנו והמכשלה הזאת תחת ידך׃

Når en da tar fatt på en annen i hans fars hus og sier: Du har en kappe, du skal være vår fyrste, og denne ruin skal være under din hånd,

ישא ביום ההוא לאמר לא אהיה חבש ובביתי אין לחם ואין שמלה לא תשימני קצין עם׃

så skal han samme dag svare og si: Jeg vil ikke være læge, og i mitt hus er det intet brød og ingen klær; I skal ikke sette mig til folkets fyrste.

כי כשלה ירושלם ויהודה נפל כי לשונם ומעלליהם אל יהוה למרות עני כבודו׃

For Jerusalem snubler, og Juda faller, fordi deres tunge og deres gjerninger er mot Herren, de trosser hans herlighets øine.

הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי גמלו להם רעה׃

Uttrykket i deres ansikter vidner mot dem, og om sin synd taler de åpent som folket i Sodoma, de dølger den ikke; ve deres sjeler, for de volder sig selv ulykke!

אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו׃

Si om den rettferdige at det går ham godt! For han skal ete frukten av sine gjerninger.

אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו׃

Ve den ugudelige! Ham går det ille; for det hans hender har gjort, skal gjøres mot ham selv.

עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו׃

Mitt folks herskere er barn, og kvinner råder over det. Mitt folk! Dine førere er forførere, og den vei du skal gå, har de ødelagt.

נצב לריב יהוה ועמד לדין עמים׃

Herren treder frem for å føre sak, og han står der for å dømme folkene.

יהוה במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם׃

Herren møter i retten sitt folks eldste og dets høvdinger: I har avgnaget vingården! I har rov fra de fattige i husene hos eder!

מלכם תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נאם אדני יהוה צבאות׃

Hvorledes kan I tråkke mitt folk ned og knuse de fattige? sier Herren, Israels Gud, hærskarenes Gud.

ויאמר יהוה יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטוות גרון ומשקרות עינים הלוך וטפוף תלכנה וברגליהם תעכסנה׃

Og Herren sa: Fordi Sions døtre er overmodige og går med kneisende nakke og lar øinene løpe om, går og tripper og klirrer med sine fotringer,

ושפח אדני קדקד בנות ציון ויהוה פתהן יערה׃

skal Herren gjøre Sions døtres isse skurvet, og Herren skal avdekke deres blusel.

ביום ההוא יסיר אדני את תפארת העכסים והשביסים והשהרנים׃

På den dag skal Herren ta bort de prektige fotringer og soler og halvmåner,

הנטפות והשרות והרעלות׃

øredobbene og kjedene og slørene,

הפארים והצעדות והקשרים ובתי הנפש והלחשים׃

hodeprydelsene og fotkjedene og beltene og lukteflaskene og tryllesmykkene,

הטבעות ונזמי האף׃

signetringene og neseringene,

המחלצות והמעטפות והמטפחות והחריטים׃

høitidsklærne og kåpene og de store tørklær og pungene,

הגלינים והסדינים והצניפות והרדידים׃

speilene og de fine linneter og huene og florslørene.

והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חגורה נקפה ותחת מעשה מקשה קרחה ותחת פתיגיל מחגרת שק כי תחת יפי׃

Og det skal skje: I stedet for balsam skal det være stank, og for belte rep, og for kunstig krusede krøller skallet hode, og for vid kappe trang sekk, brennemerke for skjønnhet.

מתיך בחרב יפלו וגבורתך במלחמה׃

Dine menn skal falle for sverdet, og dine helter i krigen.

ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב׃

Og hennes porter klager og sørger, og utplyndret sitter hun på jorden.