Romans 9

אמת אני מדבר במשיח ולא אשקף ודעתי מעידה לי ברוח הקדש׃

Казвам истината в Христос, не лъжа, и съвестта ми свидетелства с мен в Светия Дух,

כי גדול עצבוני ואין קץ לדאבון לבי׃

че имам голяма скръб и непрестанна мъка в сърцето си.

כי מי יתן היתי אני מחרם מן המשיח בעד אחי שארי ובשרי׃

Защото аз самият бих желал да съм отлъчен от Христос заради моите братя, моите роднини по плът;

אשר הם בני ישראל ויש להם משפט הבנים והכבוד והבריתות ומתן התורה והעבודה וההבטחות׃

които са израилтяни, на които принадлежат осиновението и славата, и заветите, и даването на закона, и богослужението, и обещанията;

ולהם האבות ואשר מהם יצא המשיח לפי בשרו אשר הוא אל על הכל מברך לעולמים אמן׃

чиито са и отците и от които по плът се роди Христос, който е над всички, Бог, благословен до века. Амин.

אבל לא כאלו נפל דבר אלהים ארצה כי לא כל אשר הם מישראל גם ישראל המה׃

Обаче не е така, като че Божието слово се е провалило; защото не всички, които са от Израил, са Израил,

ולא על היותם זרע אברהם כלם בנים הם כי ביצחק יקרא לך זרע׃

нито всички са деца, понеже са Авраамово потомство, а ?по Исаак ще се нарече твоето потомство.“

כלומר לא בני הבשר המה בני האלהים כי אם בני ההבטחה הם הנחשבים לזרע׃

Значи не децата, родени по плът, са Божии деца, а децата, родени според обещанието, се считат за потомство.

כי דבר הבטחה הוא מה שנאמר למועד אשוב ולשרה בן׃

Защото това е думата на обещанието: ?Ще дойда по това време и Сара ще има син.“

ולא זאת בלבד כי כן היה גם ברבקה בהיותה הרה לאחד ליצחק אבינו׃

И не само това, но когато и Ревека зачена от един – от нашия отец Исаак,

כי בטרם ילדו בניה ועוד לא עשו טוב או רע למען תקום עצת האלהים כפי בחירתו לא מתוך מעשים כי אם כרצון הקרא׃

макар че близнаците още не бяха родени и още не бяха сторили нищо добро или зло, но за да почива Божието по избор намерение не на дела, а на Онзи, който призовава,

נאמר לה כי רב יעבד צעיר׃

й се каза: ?По-големият ще слугува на по-малкия“;

ככתוב ואהב את יעקב ואת עשו שנאתי׃

както е писано: ?Яков възлюбих, а Исав намразих.“

אם כן מה נאמר הכי יש עול באלהים חלילה׃

Какво да кажем тогава? Има ли неправда у Бога? Да не бъде!

כי למשה אמר וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם׃

Защото Той казва на Мойсей: ?Ще покажа милост, към когото ще покажа, и ще пожаля, когото ще пожаля.“

ועל כן אין הדבר לא ביד הרצה ולא ביד הרץ כי אם ביד האלהים המרחם׃

И така, не зависи от този, който иска, нито от този, който тича, а от Бога, който показва милост.

כי כן הכתוב אמר לפרעה בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ׃

Защото Писанието казва на фараона: ?Именно затова те издигнах, за да покажа в теб силата Си и да се възвести Името Ми по целия свят.“

ויוצא מזה כי את אשר יחפץ יחננו ואת אשר יחפץ יקשהו׃

И така, към когото иска, Той показва милост и когото иска, закоравява.

וכי תאמר אלי מדוע יוכיח עוד נגד רצונו מי יתיצב׃

Тогава ти ще кажеш: А защо още обвинява? Защото кой е устоял на волята Му?

אמנם בן אדם מי אתה אשר תריב את האלהים היאמר יצר ליצרו למה ככה עשיתני׃

Но, о, човече, кой си ти, че да отговаряш против Бога? Направеното нещо ще каже ли на онзи, който го е направил: Защо си ме направил така?

אם אין רשות ליצר על החמר לעשות מגלם אחד כלי אחד לכבוד ואחד לקלון׃

Или грънчарят няма ли власт над глината, от една и съща буца да направи един съд за почтена употреба, а друг – за непочтена употреба?

ומה אפוא אם האלהים החפץ להראות זעמו ולהודיע גבורתו נשא בכל ארך רוחו את כלי הזעם הנכונים לאבדון׃

Но какво от това, ако Бог, искайки да покаже гнева Си и да изяви силата Си, е търпял с голямо дълготърпение съдовете на гнева, приготвени за погибел,

להודיע גם את עשר כבודו על כלי החנינה אשר יעדם לכבוד׃

и това е, за да изяви богатството на Своята слава върху съдовете на милостта, които Той е приготвил отпреди за слава –

והם אנחנו אשר קראם לא מן היהודים בלבד כי אף מן הגוים׃

нас, които призова не само измежду юдеите, а и измежду езичниците?

כדברו בהושע אקרא ללא עמי עמי וללא רחמה רחמה׃

Както казва и в Осия: ?Ще нарека Мой народ онзи, който не беше Мой народ, и възлюбена – тази, която не беше възлюбена“;

והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי׃

?И на същото място, където им се каза: Не сте Мой народ; там ще се нарекат синове на живия Бог.“

וישעיהו צוח על ישראל כי אם יהיה מספר בני ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה׃

А Исая вика за Израил: ?Ако и да е броят на израилтяните като морски пясък, само остатък от тях ще се спаси;

כי כלה ונחרצה אדני עשה בקרב הארץ׃

защото Господ ще изпълни на земята казаното (по правда) от Него, като го извърши и завърши бързо.“

וכאשר אמר ישעיהו לפנים לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו׃

И както Исая е казал по-преди: ?Ако Господ на Войнствата не ни беше оставил потомство, като Содом бихме станали и на Гомора бихме се оприличили.“

ועתה מה נאמר הגוים אשר לא רדפו אחרי הצדקה השיגו את הצדקה היא הצדקה אשר מתוך האמונה׃

Какво да кажем тогава? Това, че народи, които не търсеха правда, получиха правда, и то правда, която е чрез вяра;

וישראל בבקשו אחרי תורת צדקה לתורת הצדקה לא הגיע׃

а Израил, който търсеше закона на правдата, не стигна до закона.

ועל מה יען אשר לא מאמונה דרשוה כי אם ממעשים כי התנגפו באבן נגף׃

Защо? Защото не го търсиха чрез вяра, а някак си чрез дела. Те се спънаха в камъка за препъване,

ככתוב הנני יסד בציון אבן נגף וצור מכשול וכל המאמין בו לא יבוש׃

както е писано: ?Ето, полагам в Сион камък на препъване и канара на съблазън; и който вярва в Него, няма да се посрами.“