Luke 18

Men han talte til dem en Lignelse om, at de burde altid bede og ikke blive trætte,

וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות׃

og sagde: "Der var i en By en Dommer, som ikke frygtede Gud og ikke undså sig for noget Menneske.

ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם׃

Og der var en Enke i den By, og hun kom til ham og sagde: Skaf mig Ret over min Modpart!

ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי׃

Og længe vilde han ikke. Men derefter sagde han ved sig selv: Om jeg end ikke frygter Gud, ej heller undser mig for noget Menneske,

וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים׃

så vil jeg dog, efterdi denne Enke volder mig Besvær, skaffe Hende Ret, for at hun ikke uophørligt skal komme og plage mig."

אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים׃

Men Herren sagde: "Hører, hvad den uretfærdige Dommer siger!

ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה׃

Skulde da Gud ikke skaffe sine udvalgte Ret, de, som råbe til ham Dag og Nat? og er han ikke langmodig, når det gælder dem?

והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם׃

Jeg siger eder, han skal skaffe dem Ret i Hast. Men mon Menneskesønnen, når han kommer, vil finde Troen på Jorden?"

אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ׃

Men han sagde også til nogle, som stolede på sig selv, at de vare retfærdige, og foragtede de andre, denne Lignelse:

ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר׃

"Der gik to Mænd op til Helligdommen for at bede; den ene var en Farisæer, og den anden en Tolder.

שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס׃

Farisæeren stod og bad ved sig selv således: Gud! Jeg takker dig, fordi jeg ikke er som de andre Mennesker, Røvere, uretfærdige, Horkarle, eller også som denne Tolder.

ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה׃

Jeg faster to Gange om Ugen, jeg giver Tiende af al min indtægt.

אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני׃

Men Tolderen stod langt borte og vilde end ikke opløfte Øjnene til Himmelen, men slog sig for sit Bryst og sagde: Gud, vær mig Synder nådig!

והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא׃

Jeg siger eder: Denne gik retfærdiggjort hjem til sit Hus fremfor den anden; thi enhver, som Ophøjer sig selv, skal fornedres; men den, som fornedrer sig selv, skal ophøjes."

אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃

Men de bare også de små Børn til ham, for at han skulde røre ved dem; men da Disciplene så det, truede de dem.

ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם׃

Men Jesus kaldte dem til sig og sagde: "Lader de små Børn komme til mig, og formener dem det ikke; thi Guds Rige hører sådanne til.

ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃

Sandelig, siger jeg eder, den, som ikke modtager Guds Rige ligesom et lille Barn, han skal ingenlunde komme ind i det."

אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃

Og en af de Øverste spurgte ham og sagde: "Gode Mester! hvad skal jeg gøre, for at jeg kan arve et evigt Liv?"

וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים׃

Men Jesus sagde til ham: "Hvorfor kalder du mig god? Ingen er god uden een, nemlig Gud.

ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃

Du kender Budene: Du må ikke bedrive Hor; du må ikke slå ihjel; du må ikke stjæle; du må ikke sige falsk Vidnesbyrd; Ær din Fader og din Moder."

את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך׃

Men han sagde: "Det har jeg holdt alt sammen fra min Ungdom af."

ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי׃

Men da Jesus hørte det, sagde han til ham: "Endnu een Ting fattes dig: Sælg alt, hvad du har, og uddel det til fattige, så skal du have en Skat i Himmelen; og kom så og følg mig!"

וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי׃

Men da han hørte dette, blev han dybt bedrøvet; thi han var såre rig.

ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו׃

Men da Jesus så, at han blev dybt bedrøvet, sagde han: "Hvor vanskeligt komme de, som have Rigdom, ind i Guds Rige!

וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃

thi det er lettere for en Kamel at gå igennem et Nåleøje end for en rig at gå ind i Guds Rige."

כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃

Men de, som hørte det, sagde: "Hvem kan da blive frelst?"

ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע׃

Men han sagde: "Hvad der er umuligt for Mennesker, det er muligt for Gud."

ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים׃

Men Peter sagde: "Se, vi have forladt vort eget og fulgt dig."

ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃

Men han sagde til dem: "Sandelig, siger jeg eder, der er ingen, som har forladt Hus eller Forældre eller Brødre eller Hustru eller Børn for Guds Riges Skyld,

ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים׃

uden at han skal få det mange Fold igen i denne Tid og i den kommende Verden et evigt Liv."

ולא יקח תחתיהם כפלים הרבה בעולם הזה ובעולם הבא חיי עולמים׃

Men han tog de tolv til sig og sagde til dem: "Se, vi drage op til Jerusalem, og alle de Ting, som ere skrevne ved Profeterne, skulle fuldbyrdes på Menneskesønnen.

ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם׃

Thi han skal overgives til Hedningerne og spottes, forhånes og bespyttes,

כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו׃

og de skulle hudstryge og ihjelslå ham; og på den tredje Dag skal han opstå."

ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום׃

Og de fattede intet deraf, og dette Ord var skjult for dem, og de forstode ikke det, som blev sagt.

והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר׃

Men det skete, da han nærmede sig til Jeriko, sad der en blind ved Vejen og tiggede.

ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל׃

Og da han hørte en Skare gå forbi, spurgte han, hvad dette var.

וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת׃

Men de fortalte ham, at Jesus af Nazareth kom forbi.

ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר׃

Og han råbte og sagde:"Jesus, du Davids Søn,forbarm dig over mig!"

ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני׃

Og de, som gik foran, truede ham, for at han skulde tie; men han råbte meget stærkere: "Du Davids Søn, forbarm dig over mig!"

וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני׃

Og Jesus stod stille og bød, at han skulde føres til ham; men da han kom nær til ham, spurgte han ham og sagde:

ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר׃

"Hvad vil du, at jeg skal gøre for dig?" Men han sagde: "Herre! at jeg må blive seende."

מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה׃

Og Jesus sagde til ham: "Bliv seende! din Tro har frelst dig."

ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך׃

Og straks blev han seende, og han fulgte ham og priste Gud; og hele Folket lovpriste Gud, da de så det.

ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃