I Chronicles 16

De førte så Guds Pagts Ark ind og stillede den midt i det Telt, David havde rejst den; og de ofrede Brændofre og Takofre for Guds Åsyn.

ויביאו את ארון האלהים ויציגו אתו בתוך האהל אשר נטה לו דויד ויקריבו עלות ושלמים לפני האלהים׃

Og da David var færdig med Brændofrene og Takofrene, velsignede han Folket i HERRENs Navn

ויכל דויד מהעלות העלה והשלמים ויברך את העם בשם יהוה׃

og uddelte til hver enkelt Israelit, både Mand og Kvinde, en Brødskive, et Stykke Kød og en Rosinkage.

ויחלק לכל איש ישראל מאיש ועד אשה לאיש ככר לחם ואשפר ואשישה׃

Foran HERRENs Ark stillede han nogle af Leviterne til at gøre Tjeneste og til at takke, love og prise HERREN, Israels Gud;

ויתן לפני ארון יהוה מן הלוים משרתים ולהזכיר ולהודות ולהלל ליהוה אלהי ישראל׃

Asaf var Leder, og næst efter ham kom Zekarja, så Uzziel, Sjemiramot, Jehiel, Mattitja, Eliab, Benaja, Obed-Edom og Je'iel med Harper og Citre, medens Asaf lod Cymblerne klinge,

אסף הראש ומשנהו זכריה יעיאל ושמירמות ויחיאל ומתתיה ואליאב ובניהו ועבד אדם ויעיאל בכלי נבלים ובכנרות ואסף במצלתים משמיע׃

og Præsterne Benaja og Jahaziel stadig blæste i Trompeterne foran Guds Pagts Ark.

ובניהו ויחזיאל הכהנים בחצצרות תמיד לפני ארון ברית האלהים׃

Den Dag, ved den Lejlighed, overdrog David for første Gang Asaf og hans Brødre at lovsynge HERREN.

ביום ההוא אז נתן דויד בראש להדות ליהוה ביד אסף ואחיו׃

Pris HERREN, påkald hans Navn, gør hans Gerninger kendte blandt Folkeslag!

הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילתיו׃

Syng og spil til hans Pris, tal om alle hans Undere,

שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאתיו׃

ros jer af hans hellige Navn, eders Hjerte glæde sig, I, som søger HERREN,

התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה׃

spørg efter HERREN og hans Magt, søg bestandig hans Åsyn;

דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד׃

kom i Hu de Undere, han øved, hans Tegn og hans Munds Domme,

זכרו נפלאתיו אשר עשה מפתיו ומשפטי פיהו׃

I, hans Tjener, Israels Sæd. hans udvalgte, Jakobs Sønner!

זרע ישראל עבדו בני יעקב בחיריו׃

Han, HERREN, er vor Gud, hans Domme når ud over Jorden;

הוא יהוה אלהינו בכל הארץ משפטיו׃

han ihukommer for evigt sin Pagt, i tusind Slægter sit Tilsagn,

זכרו לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור׃

Pagten. han slutted med Abraham, Eden, han tilsvor Isak:

אשר כרת את אברהם ושבועתו ליצחק׃

han holdt dem i Hævd som Ret for Jakob, en evig Pagt for Israel,

ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם׃

idet han sagde: "Dig giver jeg Kana'ans Land som eders Arvelod."

לאמר לך אתן ארץ כנען חבל נחלתכם׃

Da de kun var en liden Hob, kun få og fremmede der,

בהיותכם מתי מספר כמעט וגרים בה׃

og vandred fra Folk til Folk, fra et Rige til et andet,

ויתהלכו מגוי אל גוי ומממלכה אל עם אחר׃

tillod han ingen at volde dem Men, men tugted for deres Skyld Konger:

לא הניח לאיש לעשקם ויוכח עליהם מלכים׃

"Rør ikke mine Salvede, gør ikke mine Profeter ondt!"

אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו׃

Syng for HERREN, al Jorden, fortæl om hans Frelse Dag efter dag;

שירו ליהוה כל הארץ בשרו מיום אל יום ישועתו׃

kundgør hans Ære blandt Folkene, hans Undere blandt alle Folkeslag!

ספרו בגוים את כבודו בכל העמים נפלאתיו׃

Thi stor og højlovet er HERREN, forfærdelig over alle Guder;

כי גדול יהוה ומהלל מאד ונורא הוא על כל אלהים׃

thi alle Folkeslagenes Guder er Afguder, HERREN er Himlens Skaber.

כי כל אלהי העמים אלילים ויהוה שמים עשה׃

For hans Åsyn er Højhed og Hæder, Pris og Fryd i hans Helligdom.

הוד והדר לפניו עז וחדוה במקמו׃

Giv HERREN, I Folkeslags Slægter, giv HERREN Ære og Pris,

הבו ליהוה משפחות עמים הבו ליהוה כבוד ועז׃

giv HERREN hans Navns Ære, bring Gaver og kom for hans Åsyn, tilbed HERREN i helligt Skrud,

הבו ליהוה כבוד שמו שאו מנחה ובאו לפניו השתחוו ליהוה בהדרת קדש׃

bæv for hans Åsyn, al Jorden! Han grundfæsted Jorden, den rokkes ikke.

חילו מלפניו כל הארץ אף תכון תבל בל תמוט׃

Himlen glæde sig Jorden juble, det lyde blandt Folkene: "HERREN har vist, han er Konge!"

ישמחו השמים ותגל הארץ ויאמרו בגוים יהוה מלך׃

Havet med dets Fylde bruse, Marken juble og alt, hvad den bærer.

ירעם הים ומלואו יעלץ השדה וכל אשר בו׃

Da fryder sig Skovens Træer for HERRENs Åsyn, thi han kommer, han kommer at dømme Jorden.

אז ירננו עצי היער מלפני יהוה כי בא לשפוט את הארץ׃

Lov HERREN, thi han er god, og hans Miskundhed varer evindelig!

הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃

Og sig: "Frels os, vor Frelses Gud, saml os og fri os fra Folkene, at vi må love dit hellige Navn; med Stolthed synge din Pris!"

ואמרו הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך׃

Lovet være HERREN, Israels Gud, fra Evighed og til Evighed! Da sagde hele Folket: "Amen!" og: "Lov HERREN!"

ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העלם ויאמרו כל העם אמן והלל ליהוה׃

Så lod han Asaf og hans Brødre blive der foran HERRENs Pagts Ark for altid at gøre Tjeneste foran Arken efter hver Dags Behov;

ויעזב שם לפני ארון ברית יהוה לאסף ולאחיו לשרת לפני הארון תמיד לדבר יום ביומו׃

og Obed-Edom, Jedituns Søn, og Hosa med deres Brødre, i alt otte og tresindstyve, lod han blive som Dørvogtere.

ועבד אדם ואחיהם ששים ושמונה ועבד אדם בן ידיתון וחסה לשערים׃

Men Præsten Zadok og hans Brødre Præsterne lod han blive foran HERRENs Bolig på Oerhøjen i Gibeon

ואת צדוק הכהן ואחיו הכהנים לפני משכן יהוה בבמה אשר בגבעון׃

for daglig, både Aften og Morgen, at ofre HERREN Brændofre på Brændofferalteret ganske som det er foreskrevet i den Lov, HERREN havde pålagt Israel;

להעלות עלות ליהוה על מזבח העלה תמיד לבקר ולערב ולכל הכתוב בתורת יהוה אשר צוה על ישראל׃

og sammen med dem Heman og Jedutun og de øvrige før nævnte udvalgte Mænd til at love HERREN med Ordene "thi hans Miskundhed varer evindelig!"

ועמהם הימן וידותון ושאר הברורים אשר נקבו בשמות להדות ליהוה כי לעולם חסדו׃

Og de havde hos sig Trompeter og Cymbler til dem, der spillede, og instrumenter til Guds Sange; men Jedutuns Sønner var Dørvogtere.

ועמהם הימן וידותון חצצרות ומצלתים למשמיעים וכלי שיר האלהים ובני ידותון לשער׃

Derpå gik alt Folket hver til sit, og David vendte hjem for at velsigne sit Hus.

וילכו כל העם איש לביתו ויסב דויד לברך את ביתו׃