Job 10

Min sjel er lei av mitt liv, jeg vil la min klage ha fritt løp, jeg vil tale i min sjels bitre smerte.

נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי׃

Jeg vil si til Gud: Fordøm mig ikke, la mig vite hvorfor du strider mot mig!

אמר אל אלוה אל תרשיעני הודיעני על מה תריבני׃

Tykkes det dig godt at du undertrykker, at du forkaster det dine hender med omhu har dannet, og lar ditt lys skinne over ugudeliges råd?

הטוב לך כי תעשק כי תמאס יגיע כפיך ועל עצת רשעים הופעת׃

Har du menneskeøine, eller ser du således som et menneske ser?

העיני בשר לך אם כראות אנוש תראה׃

Er dine dager som et menneskes dager, eller dine år som en manns dager? -

הכימי אנוש ימיך אם שנותיך כימי גבר׃

siden du søker efter min misgjerning og leter efter min synd,

כי תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש׃

enda du vet at jeg ikke er ugudelig, og at det ingen er som redder av din hånd.

על דעתך כי לא ארשע ואין מידך מציל׃

Dine hender har dannet mig og gjort mig, helt og i alle deler, og nu vil du ødelegge mig!

ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני׃

Kom i hu at du har dannet mig som leret, og nu lar du mig atter vende tilbake til støvet!

זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני׃

Helte du mig ikke ut som melk og lot mig størkne som ost?

הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני׃

Med hud og kjøtt klædde du mig, og med ben og sener gjennemvevde du mig.

עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסככני׃

Liv og miskunnhet har du gitt mig, og din varetekt har vernet om min ånd.

חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי׃

Og dette gjemte du i ditt hjerte, jeg vet at dette hadde du i sinne:

ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי זאת עמך׃

Syndet jeg, så vilde du vokte på mig og ikke frikjenne mig for min misgjerning;

אם חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני׃

var jeg skyldig, da ve mig, men var jeg uskyldig, skulde jeg dog ikke kunne løfte mitt hode, mett av skam og med min elendighet for øie;

אם רשעתי אללי לי וצדקתי לא אשא ראשי שבע קלון וראה עניי׃

og hevet det sig dog, så vilde du jage efter mig som en løve, og atter vise dig forunderlig mot mig;

ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא בי׃

du vilde føre nye vidner mot mig og øke din harme mot mig, sende alltid nye hærflokker mot mig.

תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי׃

Hvorfor lot du mig utgå av mors liv? Jeg skulde ha opgitt ånden, og intet øie skulde ha sett mig;

ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא תראני׃

jeg skulde ha vært som om jeg aldri hadde vært til; fra mors liv skulde jeg ha vært båret til graven.

כאשר לא הייתי אהיה מבטן לקבר אובל׃

Er ikke mine dager få? - Han holde op! Han la mig være, så jeg kan bli litt glad,

הלא מעט ימי יחדל ישית ממני ואבליגה מעט׃

før jeg går bort for ikke å vende tilbake, bort til mørkets og dødsskyggens land,

בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חשך וצלמות׃

et land så mørkt som den sorteste natt, hvor dødsskygge og forvirring råder, og hvor lyset er som den sorteste natt!

ארץ עפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים ותפע כמו אפל׃